ת"ק 41226-01-15 אוחיון נ' גרוס

1.רכבו של התובע, סובארו מס' רישוי 59-355-03 (להלן: "הסובארו"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 14/8/14 ברח' האורן בעכו.

בתאונה היה מעורב רכב סוזוקי אלטו, מס' רישוי 54-997-58 (להלן: "הסוזוקי"), שהיה נהוג בידי הנתבעת.

2.לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתה של הנתבעת. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לפצותו בגין הנזק שנגרם לסובארו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

3.לטענת הנתבעת, התאונה אירעה באשמתו של התובע. לכן היא מבקשת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

4.על מנת להכריע בשאלת האחריות לאירוע התאונה יש לקבוע, תחילה, את עובדות המקרה.

על סמך העדויות שהושמעו בפניי, אני קובע את העובדות כדלקמן:

א.עובר לאירוע התאונה חנה הסוזוקי בניצב לכביש, בצד ימין כיוון נסיעת הסובארו, כאשר החזית שלו מופנית למדרכה.

ב.ממקום חנייתו של הסוזוקי לכיוון ממנו הגיע הסובארו יש שדה ראיה של לפחות 200 מ' (עדות הנתבעת, שלא נסתרה).

ג.עובר לאירוע התאונה נסע התובע במהירות של כ-40 קמ"ש (עדות אשת התובע, שהעידה כי נסע במהירות של כ-25 מייל, אותה אני מעדיף על פני עדות התובע, שהעיד כי נסע בין 5 ל- 10 קמ"ש).

ד.מימין לסוזוקי לא חנו רכבים (עדות הנתבעת שלא נסתרה), כך שלא היה דבר שהסתיר לנתבעת את שדה הראיה.

ה.כאשר הסובארו היה כמעט במקביל לסוזוקי, הסיעה הנתבעת את הסוזוקי לאחור והסוזוקי פגע בדלת הקדמית ימנית של הסובארו.

5.מעובדות המקרה, כפי שפורטו בסעיף 4 דלעיל, עולה כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של שני הנהגים המעורבים בה. רשלנותה של הנתבעת התבטאה בכך שהסיעה את הסוזוקי לאחור, מתוך כוונה לצאת מהחניה ולהשתלב בתנועה, מבלי לוודא שאין תנועת כלי רכב בכביש ומבלי להבחין בסובארו שהגיע מימינה, למרות שדה הראיה הגדול שהיה לה. רשלנותו של התובע התבטאה בכך שנסע במהירות בלתי סבירה בהתחשב בתנאי הדרך ובעובדה שבצד ימין כיוון נסיעתו חנו כלי רכב בניצב למדרכה. היה עליו לצפות שכלי רכב חונה עלול לנסוע לאחור, כדי לצאת מהחניה ולכן היה עליו לנהוג לאט ולהתבונן גם לצדדים ולא רק על הכביש, כפי שעשה.