בן נתן ואח' נ' אפרים

1.התובעים הם מתווכי מקרקעין. בשנת 2015 פרסמו התובעים בית למכירה בישוב קורנית. הנתבעת, אשר התגוררה אותה עת ביישוב זה, חתמה על הסכם לתשלום דמי תיווך בשיעור של 2%+ מע"מ והתובעים הציגו בפניה את הבית. הסתבר כי מדובר בבית המצוי כמאה מטרים מהבית בו התגוררה הנתבעת אותה עת בשכירות. הנתבעת הציעה, באמצעות התובעים, מספר הצעות לרכישת הבית אשר לא התקבלו על המוכרת. בין לבין, פעלו התובעים עבור הנתבעת לקבלת תכניות הבנייה של הבית מהוועדה המקומית, שכן הנתבעת שקלה לבצע בו שיפוץ.

בשלב מסוים פרסמה המוכרת את הבית למכירה ללא תיווך, אך חרף זאת, הנתבעת המשיכה וביקשה מהתובעים לנסות לגשר על הפערים הכספיים. בשלב מסוים החלה הנתבעת לנהל משא ומתן ישיר מול המוכרת ובסופו של דבר הצליחו השתיים לגשר בין הפערים הכספיים והבית נמכר לנתבעת.

2.התובעים טוענים כי הם זכאים לדמי התיווך המוסכמים, בשל היותם הגורם היעיל בעסקה. בעניין זה מציינים התובעים כי הציגו את הבית בפני הנתבעת וגרמו למוכרת, בשל פעולות שביצעו, להבין כי לא תוכל לקבל את המחיר המבוקש על ידה, אלא נמוך יותר.

3.הנתבעת טוענת כי התובעים לא היו הגורם היעיל בעסקה ואף מציינת כי לדידה העסקה נכרתה על אף מעורבותם ובוודאי שלא בזכותה. הנתבעת טוענת כי בתחילה הפער הכספי היה גדול שכן המוכרת דרשה 1,850,000 ₪ והיא הציעה לשלם בשלב זה מיליון וחצי ₪ בלבד לאור עצת התובעים. בהמשך, לפי הטענה, התובעים לא עדכנו אותה כלל בדבר עמדת המוכרת על אף שהיא ביקשה לשפר את הצעתה. לאחר זמן, הבית פורסם ישירות על ידי המוכרת ועדין הנתבעת ביקשה להיעזר בתובעים לצורך גישור על הפערים ואף הציעה סכום גבוה יותר, אך התובעים לא עדכנו אותה כלל בדבר עמדת המוכרת. לאור כך, היא פנתה בעצמה למוכרת, העבירה לה פרטים מאתר "מדלן" ובו פרטי עסקאות דומות על מנת לשכנעה שהמחיר שהיא דורשת אינו משקף נכונה את שווי הבית.

לאחר משא ומתן קצר עלה בידה לגשר בין הפערים, כך שהבית נמכר במחיר של 1,680,000 ₪. בעניין זה טוענת הנתבעת כי המוכרת מסרה לה אגב ניהול המשא ומתן בשלב זה, כי הייתה מוכנה למחיר של 1,690,000 ש"ח ומסרה נתון זה לתובעים, אך מידע זה לא הועבר אליה, ואף נמסר לה על ידי התובעים כי המוכרת אינה מסכימה להצעתה ואף צחקה מהצעה זו.

4.הנתבעת טוענת כי ריחוק הזמן שבין המועד בו ראתה את הבית לראשונה ועד שחתמה על ההסכם (כ- 10 חודשים) ובשילוב העובדה שהתובעים לא עשו דבר לגשר בין הפערים, אלא היא שעשתה כן, מביא למסקנה שהם לא היו הגורם היעיל בעסקה. בעניין זה מדגישה הנתבעת כי לאחר תקופה הבית פורסם באופן עצמאי על ידי המוכרת, כך שאין גם לומר שאלמלא התובעים היא לא הייתה יודעת על בית זה.

5.הצדדים לא העידו את המוכרת. שמעתי את הצדדים ארוכות ובסיום הדיון הם הסכימו שאכריע בתביעה על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט.

6.נתתי לדעתי לטענות הצדדים, לראיות שהביאו ולאלו שלא הביאו, וכן לסיכויי התביעה על רקע נקודת המחלוקת שבין הצדדים בדבר היות התובעים הגורם היעיל בעסקה, ובאתי לכלל מסקנה כי התובעים זכאיים לדמי תיווך בסך של 13,000 ₪ בצירוף הוצאות בסך 700 ₪ וכך אני מורה. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

קיימת זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.