סרוג'י נ' דלאשה ואח'

בפני תביעה קטנה לתשלום סך של 3050 ש"ח בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לרכב התובע מסוג ולוו מ.ר. 1194017 בעטיה של תאונת דרכים שארעה ביום 14/11/14 בין רכבו של התובע לרכב הנתבע מס' 1 מסוג יונדאי מ.ר. 9518410 אשר היה נהוג בידי הגב' אחלאם דלאשה ומבוטח בפוליסת ביטוח אצל הנתבעת 2.

בהתאם לכתב התביעה, סטה רכב הנתבע מס' 1 ממסלולו לכיוון מסלול הנסיעה של התובע ופגע ברכב התובע. כל אלה כאשר הרכבים היו בנסיעה כיכר - התובע נסע בנתיב השמאלי בכיכר ורכב הנתבע מס' 1 נסע במסלול הימני. התובע צרף לכתב התביעה סקיצה מפורטת המדגימה את הכיכר וכיווני הנסיעה בה כאשר רכבו בנתיב השמאלי ורכב הנתבע מס' 1 בנתיב הימני.

בכתב ההגנה לא הוכחש כי שני הרכבים אכן נסעו בכיכר, רכב התובע בנתיב השמאלי ורכב הנתבע 1 בנתיב הימני ואולם נטען שם כי רכב התובע הוא שסטה מנתיבו לכיוון רכב הנתבע ובכך גרם לתאונה.

הצדדים הופיעו בפניי בישיבת ההוכחות ביום 22/5/16, כאשר התובע התייצב בעצמו ואילו מטעם הנתבעים התייצבו נהגת הרכב ובעלה אשר נסע עמה במועד התאונה וכן נציג הנתבע מס' 2.

יצוין בהקשר זה כי במועד הדיון טענו הנתבעים כי הוגשה תביעה נפרדת מטעם כנגד הנתבע בגין אותה תאונה ואולם זו הוגשה ביום 8/5/16 ובמועד הדיון טרם הומצאה לתובע. כל זאת כאשר התביעה הנדונה הוגשה ביום 28/4/15 מבלי שהוגשה תביעה שכנגד עד להגשת התביעה החדשה למעלה משנה לאחר הגשת התביעה הנדונה.

הנתבעים ביקשו אמנם לאחד את הדין בשתי התביעות בישיבת 22/5/16 ואולם התובע סרב בתוקף משעה שלא ראה את כתב התביעה בתביעה הנוספת וממילא לא הגיש כתב הגנה. בנסיבות אלה סברתי כי לא ניתן היה לכפות על התובע איחוד התביעה הנדונה ביחד עם כתב תביעה שטרם הומצא לו. כל זאת בפרט כאשר הנתבעים לא הגישו תביעה שכנגד ומצאו לנכון להגיש תביעה נפרדת אחרת למעלה משנה לאחר הגשת התביעה הנדונה.

לגופן של טענות, בישיבת ההוכחות העיד בפני התובע בעצמו ביחס לגרסתו לאירוע התאונה, כאשר צרף לתביעתו את חוו"ד השמאי, תמונות רכבו וכן, כאמור, סקיצה מפורטת של הכיכר המדגימה את מקום האירוע. התובע טען כי (בעמ' 3 לפרוטוקול מול השורות 12-15) : "אני נוסע בוולוו הלבנה בכיוון בניין מכבי לכיוון כיכר הדגל, ליד אשכול הפייס, בכיכר יש שני מסלולים, שמאלי וימני בכיוון הנסיעה שלי ואני נסעתי בכיוון השמאלי על מנת להמשיך בנסיעה לכיוון הכיכר המפרידה בין כפר משהד לריינה... באמצע הכיכר ראיתי רכב שסוטה ופוגע ברכב שלי, הרכב הגיע מצד ימין וסטה לנתיב שלי".

נהגת רכב הנתבע מס' 1 העידה כי הרכב שייך לאביה וכי התובע הוא שסטה לנתיב שלה (בעמ' 4 לפרוטוקול מול שורה 28) : "הייתי באמצע הכיכר בנתיב הימני התובע היה בנתיב השמאלי אחריי, פתאום הוא סטה לכיוון שלי, לנתיב הימני...". כן העיד בעלה מר בילאל קאסם, אשר ישב לצידה ברכב במועד האירוע, כי היו בדרכם לכיוון ריינה כי התובע הרחיב את הפרסה שלי וסטה לנתיב שלהם – לנתיב הימני בנסיעה בכיכר.