ת"ק 40918-03-15 נימני נ' נתניה

1.ביום חג פורים 05.03.15 בשעה 12:20 יצאה התובעת לטייל ברחוב גבע בנתניה עם שני ילדיה בעגלה. התובעת טענה שנפלה עקב "מרצפה שהייתה שבורה לגמרי" (כתב התביעה סעיף 1).

התובעת נפלה ביחד עם העגלה. התובעת נפגעה.

התובעת טענה: "הרגל שלי נכנסה בתוך המדרכה... לא הצלחתי להוציא את הרגל...נפצעו לי הברכיים" (עמ' 1 שורות 10-12).

התובעת לא פנתה לטיפול רפואי לא בעת האירוע ולא בכל מועד אחר כך. לטענתה: "שלחו אותי לפיזיותרפיה וזה לא עזר לי בכלום" (עמ' 1 שורה 11).

לטענת התובעת לא הייתה לה סיבה לפנות לרופא על אף שסבלה מכאבים.

2.עד התביעה מר אבי גיל ראה את האירוע וגם אישר שהאבן "היתה עמוקה, שיפוע שמישהו יפול".

הוצגו תמונות של המקום.

על סמך הטענות האמורות – התובעת עותרת לסכום של 10,000 ₪.

התובעת לא פנתה לנתבעת להתלונן על המפגע אלא הגישה תביעתה תוך עשרה ימים.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א.מכלל הראיות של התובעת והעד ומהצילומים שצורפו לכתב התביעה שוכנעתי שהיה מפגע במדרכה וזו הסיבה לתאונה :והאחריות לכך היא של הנתבעת.