ת"ק 40889-11-14 לוי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ. ואח'

1.בזמן הרלוונטי לתביעה היה התובע הבעלים של רכב פרטי מסוג פורד-פוקוס.

הנתבעת 3 היתה הבעלים של רנו קנגו שהיתה נהוגה על ידי הנתבע 2 ובוטחה על ידי הנתבעת 1.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 3/8/14, עת נהג התובע ברכבו, ובעודו עומד ברמזור אדום בצומת חדרה, הגיח מאחוריו רכב הנתבעים, פגע בו מאחור והדף אותו על הרכב שלפניו, וכתוצאה מכך נפגע רכב התובע בחלקו האחורי וגם בחלקו הקדמי.

3.לתביעה צורפה חוות דעת השמאי בני הרפז, המפרטת את הנזקים שנגרמו לרכב התובע בסכום כולל של 9,997 ₪, וקבעה על שכ"ט השמאי בסך 600 ₪.

4.הנתבעים, בכתב הגנתם, לא כפרו בעצם קרות התאונה ואף לא באחריותם לה, אלא חלקו על גובה הנזק.

לטענת הנתבעים, כל כלי הרכב המעורבים היו, סמוך לפני התאונה, בעצירה, וממילא בפרק הזמן הקצר שחלף בין התחלפות מופע הרמזור להתנגשות כלי הרכב, לא ניתן היה לפתח מהירות משמעותית, ולכן לא יתכן שנגרם נזק כנטען.

5. הנתבעת 1 מוסיפה וטוענת כי אכן התקבלה אצלה דרישת תשלום, אך לא צורפו אליה חשבוניות תיקון. חשדה התעורר, היא פנתה לסוכן הביטוח של התובע וביקשה לקבל את החשבוניות, ונאמר לה שאין חשבוניות תיקון – הרכב לא תוקן.

הנתבעת, לטענתה, ביקשה לבדוק את הרכב וסורבה.

בסופו של דבר, בבירור עם התובע, מסר התובע שהרכב נמכר במצבו הניזוק, לאחר הפחתת ערך הנזקים, וסירב להציג זכרון דברים.

חוקר מטעם הנתבעים, שבדק את העניין, הגיע למסקנה שהרכב לא תוקן כי לא היו נזקים משמעותיים וכי התביעה מופרכת.

6.בדיון שהתקיים בפני העיד התובע, העיד נהג הרכב (נתבע 2) והעיד חוקר הביטוח.