אלוני נ' פרידריך

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע.

 1.בתאריך 3.7.17 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעה כספית לתשלום סך של 11,000 ₪. בתביעתה טענה התובעת כי הנתבע הפר את ההסכם שהיה לה עמו בנוגע למסיבת בת המצווה של בתה היחידה אשר התקיימה במקום שנוהל על ידו, ולעוגמת נפש גדולה שנגרמה לה בשל האופן בו קוימה המסיבה.

2.הנתבע הגיש כתב הגנה, לאחר שלבקשתו ניתנה לו אורכה לעשות כן, ואולם לא התייצב לדיון שנקבע ליום 7.12.17 למרות שעל פי אישור המסירה אותו הציגה התובעת בפני, הזימון לדיון זה "נמסר ליעדו" עוד ביום 6.8.17.

3.במצב דברים זה, לאחר ששמעתי את דברי התובעת שלא נסתרו, ועיינתי בתצלומים הצבעוניים שהוגשו מטעמה, החלטתי לקבל את התביעה במלואה.

הנתבע חוייב לשלם לתובעת סך של 11,000 ₪ בתוספת הוצאות בסך 500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מיום שפסה"ד יומצא לידיו, שאם לא כן ישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

4.בתאריך 10.12.18 הוגשה לבית המשפט "בקשה בהולה לביטול פסק הדין ולעיכוב ביצועו".

בקשה זו הוגשה ע"י עוה"ד טלי פרידריך אשר הציגה עצמה כ"ב"כ הנתבע" וטענה כי הלה הינו סטודנט המתגורר בארה"ב וכי "בתאריך 6.8.17 לא הגיע לארץ ועל כן אישור המסירה לא נמסר לידיו". ב"כ הנתבע הוסיפה וטענה כי זה "הגיע לארץ לקראת חודש ספטמבר (סוף אוגוסט)..." והצהירה כי "הוזמנה ממשרד הפנים תעודה לעניין כניסות ויציאות מן הארץ אשר יש בה כדי להוכיח שהנתבע לא היה בארץ בתאריך הזה".

6.בהחלטתי מיום 13.12.17 הוריתי לנתבע כי יבהיר מי הם אותם אלה שחתמו על אישורי מסירת הזימון לדיון ובהתייחסותו להחלטה זו באמצעותעוה"ד פרידריך, טען הלה כי ביום 26.7.17 נמסר כתב התביעה לאחיו בן וכי ביום 31.10.17 נמסר הזימון לדיון לידי אביו עוזיאל.

הנתבע לא הסביר מי הוא זה שקבל את הזימון הנוסף שנשלח אליו ו"נמסר ליעדו" ביום 6.8.17.

7.חרף כל האמור לעיל, פלט יציאות הנתבע מן הארץ וכניסותיו אליה, אשר שהוגש לתיק בית המשפט בהמשך, מלמד על כך שהלה נכנס אל הארץ ביום 1.8.17 (ולא בסוף חודש אוגוסט כפי שטענה באת כוחו כאמור) ויצא ממנה ביום 5.11.17. נתונים אלה,יש בהם כדי ללמד על כך שהנתבע יכול וצריך היה לדעת על מועד הדיון וזאת מעבר לחובה שלטעמי היתה מוטלת עליו, לבדוק האם נקבע מועד לדיון בתביעה הנדונה אם לאו.

8.מפני כל האמור לעיל, לנוכח אישור המסירה הנוסף מיום 6.8.17 (מועד בו שהה הנתבע בארץ, בניגוד לטענת עוה"ד פרידריך בשמו), לאור הטענה לפיה במהלך השנה הקרובה לא צפוי הנתבע להגיע ארצה ולאור התנגדותה המוצדקת בעיני של התובעת לביטול פסק הדין, החלטתי לדחות את הבקשה ולהותיר את פסק הדין שניתן, על כנו.