קופליאנסקי נ' מרכז ספורט רמת אביב ג' בע"מ ואח'

בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעים, להחזר סכומי כסף אותם שילם התובע כמנוי שנתי למועדון ספורט (להלן- הקאנטרי) שתופעל ע"י הנתבעת 1, אשר נסגר בטרם תום תקופת המנוי, שבגינו שילם התובע.

טענות התובע בכתב התביעה

לטענת התובע הוא רכש ביום 15.10.15 שלושה מנויים שנתיים אצל הנתבע 1, מועדון ספורט המספק מתקני ספורט לפעילות משפחתית. התובע רכש את המנויים עבורו, עבור ביתו ועבור חבר. המנוי לביתו ניתן בחינם. התובע טוען כי שילם בגין כל המנויים סך של 8,850 ₪.

לטענת התובע, ביום 1.5.16 נסגרו שערי הקאנטרי לצורך שיפוץ והחלפת בעלות, וזאת ללא הודעה מוקדמת. לטענתו, הובהר למנויים כי הפעלת הקאנטרי עוברת לעירית תל אביב, והמשך ההתקשרות עם הנתבעת 1 מבוטלת. הקאנטרי הנתבעת 1 נסגר לזמן לא ידוע.

התובע פנה להנהלת הנתבעת 1 בבקשה לקבלת החזר דמי המנוי בעבור החודשים שלא נוצלו. לטענת התובע, הובטח לו שהסכום יישלח לו, אך למרות מאמציו הרבים והבטחות שונות שקיבל מאת הנתבע 1, סכום זה לא נשלח אליו.

התובע הגיש את תביעתו על סך של 10,500 ₪.

טענות ההגנה של הנתבעים

הנתבעים טענו כי אכן הקאנטרי נסגר, אבל זה כתוצאה מהחלטת עירית תל אביב.

התובע ידע כבר בחודש ינואר 2016 על סגירת הקאנטרי, ולא כטענתו בכתב התביעה רק במאי 2016.

נשלח לתובע סכום החזר בשיעור 4,046 ₪, בגין תקופה של 5 חודשים ו- 11 יום, ואולם השיק חזר בגין כתובת לא נכונה.