יניב נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

זו תביעה לפיצוי כספי בסכום של 5000 ₪.

במאי 2016 התובע, שהוא לקוח של הנתבעת, נסע לטיול במרוקו.

הנתבעת שלחה לתובע הודעות בזאת הלשון "מנוי יקר שים לב, שימוש במכשירך בחו"ל עלול לגרור חיובים גבוהים". לכן, הומלץ לתובע בסדרה של ממסרים, במשך 4 ימים לרכוש חבילה ולצמצם את הוצאותיו. לא זו אף זו, פנתה הנתבעת לאשת התובע והזהירה כי ישנו מנוי במרוקו ואין לו חבילה והדבר עלול לעלות הרבה כסף. יצוין, כי אשת התובע אינה לקוחה של הנתבעת, אך היא רשומה כמשתמשת בקווי הסלולר תחת שמו של התובע.

התובע מרגיש מאוד נפגע עקב התנהלות הנתבעת: דובר לטענותיו בדרכי מכירה אגרסיביים ולא הוגנים וכאשר לא ענה להודעה הראשונה או השנייה לא היה כל מקום לנתבעת להמשיך לטרטר אותו בחופשתו, ובוודאי לא לפנות לאשתו.

במהלך הדיון התובע הוסיף, כי הוא חושב שמגיע לו כסף ע"פ חוק הספאם, מכיוון שעל פי הסדריו עם הנתבעת הוא מסר להם שלא מעוניין לקבל הודעות שיווקיות.

על סמך העובדות האמורות, התובע עותר לפיצוי בסך 5000 ₪, אם כי מציין שהוא בנאדם עמיד ואם יזכה יתרום את הסכום לאגודה שמטפלת בחיילים בודדים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים לכך.

1. פנייתה שלך הנתבעת לתובע המעודדת אותו לרכוש חבילה לצורך שהותו בחו"ל, היא פניה לגיטימית לחלוטין וגם פועלת לטובת התובע. הסיבה לכך היא, שלו הנתבעת הייתה מאפשרת לתובע להשתמש במכשיר הסלולר מחוץ לארץ, ללא חבילה, הרי היא הייתה גובה ממנו סכום הרבה יותר גבוה מאשר הסכום אותו הייתה מקבלת כתמורה לחבילה.

משום שכך, אי אפשר להגדיר את הפניות החוזרות של הנתבעת אל התובע כהטרדה או דרכי מכירה פסולות.

2. אין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בטענתו של התובע בנוגע לחוק הספאם. הוא לא כתב דבר על חוק הספאם בכתב תביעתו, ובית המשפט מוגבל בדיוניו לטענות שהועלו בכתבי הטענות.

מכל מקום, לשיטתי, ההודעות שהתובע קיבל, אינן הודעות פסולות לפי חוק הספאם, היות והן תקשורת בין חברה ללקוחה במטרה לתת לו שירות ולחסוך לו כספים.