ת"ק 40479-02-17 הייל ואח' נ' שחר ואח'

1.התובעת הינה הבעלים של בית בכפר הוורדים, רח' כזיב 36. לבית צמודה יחידת דיור בת 3 חדרים (להלן: "יחדת הדיור"), אותה נוהגת התובעת להשכיר.

הנתבע שכר את יחידת הדיור מהתובעת לתקופה 3/9/12 עד 31/8/13 (להלן: "תקופת השכירות") ובקשר לכך נחתם בין הצדדים ביום 3/9/12 הסכם שכירות (להלן: "הסכם השכירות"), בו פורטו תנאי השכירות והתחייבויות הצדדים.

2.לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, הנתבע עזב את יחידת הדיור לפני תום תקופת השכירות והותיר חובות בגין שכר דירה, תשלומי מים, ארנונה וחשמל וכן גרם ביחידת הדיור נזקים בזדון. הכל כמפורט בכתב התביעה.

לכן הגישה התובעת את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבע לשלם לה את הסך של 10,000 ₪, כמפורט בסעיף 14 לכתב התביעה. אגב, חיבור הסכומים המפורטים בסעיף זה מסתכם בסכום של 9,075 ₪ ולא 10,000 ₪.

3.לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה, תקופה קצרה לאחר שנכנס להתגורר ביחידת הדיור התברר לו כי היא איננה מתאימה למגורים והוא ".. הזמין את התובעת יחד עם בעלה לשיחה, ע"מ להסביר להם כי ברצונו לעזוב את הדירה מאחר ואיננה ראויה למגורים..." ואף מסר להם מכתב בכתב יד "... בו הביע את רצונו להפסיק את השכירות על פי החוזה..." והוסכם כי הוא יפנה את יחידת הדיור לפני תום תקופת השכירות.

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי בבוקרו של היום בו פינה את הדירה התקשרה אליו התובעת וביקשה ממנו ".. באופן תקיף ומוזר כי עד השעה 12:00 הדירה תעבור לרשותה". כאשר הוא הגיע ליחידת הדיור בשעה 14:00, כדי לפנות את יתרת חפציו התברר לו כי המנעול הוחלף. משפנה אל התובעת טלפונית כדי לבקש שתאפשר לו להיכנס ליחידת הדיור על מנת לקחת "דברי ערך אחרונים שנשארו", נענה על ידה בתקיפות כי מאחר שלא עמד בזמנים אין לו זכות להיכנס ליחידת הדיור.

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי הוא עמד בכל תנאי הסכם השכירות, שילם את כל התשלומים בהם היה חייב - לטענתו, שכר הדירה החודשי כלל את תשלומי המים, החשמל והארנונה – והוא החזיר את יחידת הדיור לתובעת באותו מצב שהייתה עת נכנס להתגורר בה, מבלי שגרם לה נזקים.

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי הוא פינה את יחידת הדיור בסוף מרץ 2013, לכן אין התובעת זכאית לשכר דירה עבור חודש אפריל 2013.