דראי נ' ערביד ואח'

לפני תביעה על סך 22,500 ₪.

בכתב התביעה, שהוגש עוד במאי 2015, נטען כי בדצמבר 2014 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות בקשר לדירה בדלית-אל-כרמל. הוסכם על תשלום של מחצית מדמי השכירות השנתיים במזומן וכי היתרה תשולם בשיקים דחויים.

עם הכניסה לדירה התברר כי בדירה ליקויים, שאין בה גז וכין בין בעלי הדירה לשכן, בן משפחתם, סכסוך על הקרקע – בעטיו מציק השכן לכל דייר חדש שנכנס. התובע הודיע על כוונתו לבטל את ההסכם והנתבעים הבטיחו לתקן את הליקויים וטענו כי השכן "סתם משחק אותה".

התובע העדיף שלא להסתכן חזר לבית הוריו ופינה את חפציו מהדירה.

הנתבעים הסכימו להחזיר לתובע את דמי ההובלה אך בסופו של דבר, ולאחר שהחזיר את מפתחות הנכס, לא החזירו לו סכום זה ולא את דמי השכירות.

בדיון מיום 12.7.16 נמחקה התביעה נגד הנתבעת 2 וניתן פסק דין בהעדר התגוננות נגד הנתבע 1, שלא התייצב לדיון.

בדצמבר 2017 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין.