בוני נ' ואזנה ואח'

התובעת רכשה ביום 26.3.17 רכב מסוג ניסאן מיקרה מודל 2007 (להלן: הרכב) מהנתבעים, שהינם שותפים בסוכנות למכירת רכבים משומשים. הרכב נרכש במסגרת עסקת החלפת רכבים עם רכבה של התובעת מסוג מזדה 3 מודל 2005 (להלן: המזדה) ובתוספת תשלום של 4,500 ש"ח. בזכרון הדברים צויין: "התחייבות לשילדה למשך 3 חודשים".

התובעת טוענת כי לאחר ביצוע העיסקה התברר לה כי יש ברכב ליקויים רבים, היא לקחה את הרכב לבדיקת מכונאי, אשר מצא כי קיימת גם פגיעה בשילדה. בעקבות שיחה בין המכונאי לנתבע 1, בוצעה לרכב בדיקה במכון רישוי, אשר אימתה זאת. התובעת הציגה דו"ח בדיקה של מכון "יד יצחק מכוני רישוי" מיום 29.3.17 לפיו נמצא כי הרכב עבר תאונת מרכב בחזית.

סעיף 8 של דו"ח הבדיקה, שכותרתו "שילדת מרכב", צויין כ"לא תקין", עם הערה שמדובר בליקויים בעלי משמעות נמוכה. באבחנה פורט כי נמצא "תיקון תאונה בחזית, הוחלפו חלקי מרכב, כיפוף זרוע תומכת לשילדה צד שמאל וקורת רוחב, כיפופים תיקונים דופן תא מנוע, תיקוני פגיעות במרכב וצבע סביב, מעיכות פח בגוף הרכב ונזקים בפגושים ופגמים בצבע סביב, דלת ימין מאחור לא נפתחת. בנוסף צויין כי ביטנת גלגל ימין קדמי חסרה, הוחלפה שמשה קדמית, חסר פנס לוחית זיהוי.

דו"ח הבדיקה אינו שנוי במחלוקת.

כן הציגה התובעת תמליל שיחה טלפונית בין הנתבע 1 למשה מהצרי, בעל המוסך שבדק את הרכב ויזואלית לבקשתה בטרם ביצוע הבדיקה במכון הרישוי, והעיד מטעם התובעת. בשיחה התחייב הנתבע 1 כלפי התובעת כי אם יימצא בבדיקה שיש לרכב ליקויים בשילדה, הוא יחזיר לה את הכסף לרבות את עלות הבדיקה.

התובעת טוענת כי לאחר שהוצג לנתבעים דו"ח הבדיקה, המפרט את הליקויים שנמצאו, שלושה ימים לאחר העיסקה, הסכים הנתבע 1 תחילה להחזיר לה את הכסף, אך לאחר מכן הנתבע 2 סרב לכך בתואנה כי המזדה שלה כבר נמכרה.

התובעת פנתה במכתב, באמצעות ב"כ, מיום 12.4.17 בו הודיעה על ביטול העיסקה מחמת הטעיה ודרשה השבה, תוך פירוט כל העובדות הרלוונטיות. בעקבות המכתב פנו הנתבעים טלפונית והבטיחו להשיב בכתב אך לא נשלח כל מענה, ובינתיים התגלו ליקויים נוספים ברכב אשר הנתבעים הבטיחו לתקן אך לא תיקנו.

הנתבעים טוענים, בהסתמך על מחירון שהציגו, כי מחיר המחירון של המזדה הינו 16,500 ₪ ושל הניסאן 21,400 ₪, ועל כן סוכם בין הצדדים על התוספת ששולמה.

הנתבעים טוענים כי יידעו את התובעת במעמד המכירה כי הרכב עבר תאונה, ולקחו אחריות על השילדה בלבד. הנתבעים טוענים כי אין מדובר בפגיעת שילדה, שכן פגיעה כזו מוגדרת על פי נוהל משרד התחבורה כפגיעה בעלת משמעות גבוהה, ואילו במקרה דנן הליקויים נמצאו ע"י מכון הרישוי כבעלי משמעות נמוכה.