ת"ק 4035-06-15

1.רכבו של התובע, ניסן קשקאי, מס' רישוי 79-727-72 (להלן: "הניסן"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 21/9/14, בכביש 8510 (הכביש המוביל מצומת שומרת לעכו).

2.התובע הינו מורה לנהיגה. בעת אירוע התאונה נהגה בניסן תלמידת נהיגה, כשהתובע יושב לצידה, במושב שליד הנהג.

3.בתאונה היה מעורב רכב ב.מ.וו, מס' רישוי 54-767-16 (להלן: "הב.מ.וו") שהיה נהוג על ידי נתבע 1 (להלן: "הנתבע").

4.במועד אירוע התאונה היה הב.מ.וו מבוטח אצל נתבעת 2 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בגין נזקי רכוש.

5.לטענת התובע, התאונה אירעה באשמת הנתבע. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

6.לטענת הנתבעים, התאונה אירעה באשמת נהגת הניסן ו/או התובע. לכן הם מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

7.לאחר שבחנתי את העדויות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי אני קובע כי התאונה אירעה באשמתו הבלעדית של הנתבע, אשר לא שמר מספיק מרחק מהניסן שנסע לפניו.

ראוי לציין כי גם אם יש אמת בגירסת הנתבע, לפיה הניסן החל בפנייה שמאלה ואז באמצע הפניה, בלם, אין בכך כדי לשנות. אילו שמר הנתבע מספיק מרחק, כמתחייב מהוראות תק' 49 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 וכמצופה מנהג סביר, היה מצליח לבלום את הב.מ.וו לפני שפגע בניסן.

8.לאור קביעתי, בסעיף 7 דלעיל, כי התאונה אירעה באשמתו הבלעדית של הנתבע, על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.