ת"ק 40233-04-16 יוסיפון נ' מלון השרון

עסקינן בתביעה קטנה על סך 12,000 ₪ בגין זכאות להחזר כספי לתובע שרכש מנוי בבית מלון השרון בשנת 2012-2013 (להלן: הנתבעת).

המחלוקת בין הצדדים היא: האם זכאי התובע להחזר כספי מאחר ולא ניצל את המנוי שרכש מהנתבעת .

טענות הצדדים:

לטענת מר יוסיפון (להלן: "התובע") הוא ביצע מנוי בבריכת מלון השרון בסך 5,500 ₪ ומנוי טרקלין עסקי בסך 7,500 ₪ בחודשים ספטמבר ואוקטובר. טען התובע כי בחודש דצמבר אושפז, ולאחריה לתקופה של 6 חודשים היה חולה. בתקופה הזו התובע לא ביקר במלון ולא השתמש במנוי שרכש, הוא טוען כי החונך שלו, אשר בא והעיד בפניי, מסר למלון בשיחה טלפונית, שהתבצעה פעמיים בהפרש של שבועיים כל אחת, אודות מחלתו וביקש מהם להפסיק לו את המנוי, במלון אמרו לו שיטפלו בעניין.

הנתבעת טוענת תחילה כי המנוי נרכש על ידי התובע בחודש דצמבר, אשר הוגדר כמנוי משולב שעלה 4,700 ₪. עוד, פעם ראשונה שנודע לה על רצונו של התובע להקפיא את המנוי היה 3 שנים לאחר רכישתו באופן רטרואקטיבי, וביקש להחזיר את כספו. ברישומי המלון לא הייתה בקשה להקפאת המנוי ולכן גם לא ניתן להחזיר את הכסף. מוסיפה הנתבעת כי לפי תקנון המלון, ניתן להקפיא מנוי לתקופה שעולה על 30 יום בצירוף אישור רפואי, אשר יימסר לידיה 7 ימים לאחר תום תקופת ההקפאה המותרת לחודש ימים ללא סיבה. כמו כן, ביטול מנוי יבוצע בכתב בלבד ובהצגת אישור רפואי המורה כי המבקש אינו מסוגל להמשיך מסיבות רפואיות, הביטול יהי פטור מדמי ביטול.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות שהובא בפניי, ולאחר ששמעתי את הצדדים ואת העד מטעם התובע אני מעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע שלא נתמכה בראיות מלבד לעדותו של העד אשר גם לא נתמכה בראיות.

התובע טוען כי את המנוי ביצע בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2013. ברישומי מערכת הנתבעת אמנם מתועד כי שילם דמי מנוי, אך זאת החל מחודש דצמבר כפי שמצורף במכתב מנכ"ל הנתבעת, גרי קומינס, אשר נמסר לידי התובע. התובע מצדו, כשל במסירת כל מסמך או ראייה אחרת אשר תתמוך בגרסתו באשר למועד ביצוע המנוי.