חסיד נ' עמר

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 1.9.15 בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 4303512 (להלן: "רכב התובע").

2. הנתבעת 1 היתה במועדים הרלבנטיים הנהגת ברכב מ.ר. 8199572 (להלן: "רכב הנתבעת"). הנתבעת 2 היתה במועדי הרלבנטיים מבטחת רכב הנתבעת.

3. מוסכם בין הצדדים כי ביום 1.9.15 אירעה התנגשות בין צדו השמאלי קדמי של רכב הנתבעת לבין צדו הימני של רכב התובע. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

4. גרסת התובע היא כי ביום 1.9.15 נסע ברח' גדעון האוזנר בירושלים. לפתע רכב הנתבעת יצא מחניה ופגע ברכב התובע בצדו הימני.

5. בעקבות התאונה נגרמו לרכב התובע נזקים בסכום של 12,168 ₪ וירידת ערך בסכום של 10,340 ₪. כן נשא התובע בתשלום שכר טרחת שמאי בסכום של 1,124 ₪.

6. גרסת הנתבעת לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתה, רכב הנתבעת חנה ברח' גדעון האוזנר בימין הדרך במקביל למדרכה, בין שני כלי רכב נוספים. הנתבעת אשר ביקשה לצאת ממקום החניה אותתה, וידאה כי הכביש פנוי והחלה ביציאה. משהבחינה ברכב המגיע מולה, עצרה את רכבה עצירה מוחלטת והמתינה כי הרכב יעבור. לפתע הגיח התובע מאחור, מעיקול הכביש במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, וכאשר חלף על פני רכב התובעת סטה ימינה בחוסר זהירות ופגע ברכב התובעת בצדו השמאלי קדמי. הנתבעת מציינת כי מדובר בכביש צר מאד המתעקל באופן חד ימינה מכיוון נסיעת התובע. לאחר מכן עצר התובע, צילם את רכב הנתבעת ועזב את המקום מבלי למסור את פרטיו או לבקש את פרטי הנתבעת.

7. כן חולקת הנתבעת על גובה הנזקים. הנתבעת טוענת כי הרכב לא תוקן ועל כן התובע אינו זכאי לרכיב המע"מ. כן נטען כי דו"ח ירידת הערך אינו ערוך כדין, שכן לא ניתן לאחר התיקון ובנפרד.

    

   דיון והכרעה