ת"ק 40099-02-17 שלאבנה נ' האוניברסיטה הפתוחה - הלשכה המשפטית

1.בפני תביעה כספית, בסך 4,000 ₪, שעניינה פיצוי סטטוטורי לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בשל קבלת 4 מסרוני פרסומת שלא בהסכמה (כנטען).

2.אין חולק כי התובעת קיבלה 4 מסרוני פרסומת מאת הנתבעת. מסרונים אלה נשלחו, האחד בנובמבר 2015, שנים בדצמבר 2016, והאחרון בפברואר 2017, ומייד לאחריו הגישה התובעת את תביעתה. זה לשון 3 המסרונים האחרונים (הראשון קצר יותר, אך חלקו המהותי זהה): "יומיים אחרונים למבצע טרום הרשמה בבית ספר דיפלומה. הזדרזו להירשם ותיהנו משכר לימוד מופחת. להרשמה או להסרה צרו קשר עוד היום 1-700-703-100".

3.התובעת טוענת, כי הגם שאכן התעניינה בקורסים שונים המוצעים ע"י גופים הקשורים לנתבעת, לא נתנה בפועל את הסכמתה מעולם לקבלת דיוורים שכאלה, וכי לאחר שקיבלה את אלה מדצמבר 2016, ניסתה לשלוח חזרה מסרון עם המילה "הסרה" (תיעוד ניסיון זה מופיע בצילום מסך הטלפון של התובעת), ולאחר שקיבלה את המסרון האחרון התקשרה למספר המופיע בהודעה, הגיעה לאחר המתנה למוקד טלפוני ממוחשב המאפשר חלופות שונות, אך לא מאפשר הסרה פשוטה באמצעות לחיצה על מספר כלשהו, ולכן בחרה במוקד ההרשמה, שם לא ידעה הטלפנית כיצד לסייע לה, ניסתה להעביר אותה לעמדה אחרת, שם שוב נאלצה להמתין על הקו, עד שנואשה מכך, ובחרה בהגשת התביעה.

4.הנתבעת טוענת, כי מערך השיווק שלה מודע מאד להוראות סעיף 30א האמור לחוק התקשורת, ונמנע ממשלוח פרסומות למי שלא נתן את הסכמתו המפורשת. לראיה, צורפו 3 צילומי מסכי מחשב, שבהם מתועד מעמדה של התובעת ברישומי הנתבעת (לפי אחד מהם, היא מוגדרת כלקוח "לא רלוונטי" ש"אינו מעוניין" בקורסים; ולפי אחר, מדובר במעמד ששונה רק ביום הגשת התביעה, וככל הנראה עקב הגשת התביעה, לאחר שקודם לכן היה המעמד של מי שנתן הסכמה לקבלת דיוור). לא צורפו צילומי מסך המתעדים את עצם ההסכמה, ואפילו לא פלט מחשב המתעד את אופן מתן ההסכמה, מועדו, וכיו"ב.

5.נציגת הנתבעת שהתייצבה לדיון, המנהלת את מערך השיווק, הסבירה, כי בכל מסך אינטרנט בו ממלא הגולש את פרטיו מופיעה אפשרות של מתן הסכמה לדיוור, ושל אי-מתן הסכמה לדיוור, וכי המערכת היא אוטומטית לחלוטין, ללא מגע יד אדם. הנציגה אישרה, כי ברירת המחדל של הגולש היא להסכים לקבלת דיוור (לאמור: סימן ה"v" כבר מופיע במקום המתאים, והגולש צריך לבחור אם להסירו או להשאירו). הנתבעת גם צרפה תמליל של שיחת קידום מכירות שנוהלה עם התובעת, בה הביעה התובעת במפורש את הסכמתה כי יפנו אליה נציגים להמשך קידום האפשרות של הרשמה לקורס בו התעניינה.

6.דומה שדין התביעה להתקבל, עקרונית.

7.על מנת שלא להלאות, לא נביא את מלוא הוראות סעיף 30א, שכן אין מחלוקת כי מדובר בדברי פרסומת, ששוגר ביודעין אל התובעת, והמחלוקת נוגעת רק לשאלת מתן ההסכמה. לפיכך יובאו רק קטעי החקיקה הרלוונטיים.

8.סעיף 30א(ב) קובע לעניין זה: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת... בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת...".

9.סעיף 30א(ג) קובע לעניין זה: "על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת... אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה: (1) הנמען מסר את פרטיו... והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת... (2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת... והנמען לא עשה כן...".