ת"ק 40005-05-15 אריאל נ' מ.מ. דליית אל כרמל ח.פ 500204946 ואח'

בעניין: בקשה לביטול פס"ד

1.ביום 20.5.15 הגיש התובע נגד המבקשת ונגד המועצה המקומית עוספיא תביעה כספית ע"ס 33,116 ₪ בגין עבודות אותן ביצע עבור עיר כרמל בהתאם להסכם מיום 12.10.06. התובע טען כי למרות שמפקח הפרוייקט אישר לו בכתב כי הוא שבע רצון מעבודתו , ננקטה סחבת מצד העירייה בתשלום כספים ושולם לו רק חלק מהמגיע לו. כיוון שלא הושגה הסכמה סופית לגבי גובה יתרת החוב, ערכה גזברית העירייה גב' נאהדה מנסור התחשבנות חד צדדית לפיה מגיע לתובע 11,640 ₪ בתוספת מע"מ נכון ליום 3.7.08. לתמיכה בטענה זו צורף לכתב התביעה מכתב של הגזברית לתובע בו מוסבר מדוע מגיע לתובע סך של 11,641 ₪. התובע מציין כי תוך כדי הנסיונות לגבות את החוב שאינו שנוי במחלוקת התברר לו כי העירייה פוצלה לשתי מועצות נפרדות. בסעיף 9 לכתב התביעה מפרט התובע בהרחבה את נסיונות הגבייה המתועדים מיום 5.6.12 עד 6.7.14. סכום התביעה מורכב מקרן החוב כאמור במכתבה של הגזברית, הצמדה, ריבית, תוספת מע"מ על הסכום הכולל, הוצאות תמלול, צילום חומר, הוצאות נסיעה, משלוח כתב התביעה ואובדן של 2.5 ימי עבודה בהתאם לאישור של רו"ח.

2.ביום 24.8.15 הגישה המבקשת כתב הגנה במסגרתו טענה כי התביעה התיישנה והוגשה בשיהוי. עוד נטען כי עפ"י דו"ח המפרק של העירייה נכון ליום 30.9.09 אין כל חוב של המבקשת לתובע. נטען כי אם התביעה תתקבל יש לייחס רק שישים אחוז מהחוב למבקשת בהתאם לדו"ח המפרק. נטען כי מכתבה של הגזברית אינו התחייבות כספית תקפה כיוון שלא נחתם ע"י כל מורשי החתימה של הנתבעת הכוללים גם את ראש המועצה והחשב המלווה.

3.ביום 14.1.16 התקיים דיון בתביעה אליו התייצבו רק התובע, אשת התובע ונציגי המועצה המקומית עוספיא. במסגרת הדיון קיבלו הצדדים שהתייצבו את הצעת ביהמ"ש לפיה התביעה נגד המועצה המקומית עוספיא תדחה ללא צו להוצאות. באשר למבקשת ניתן פס"ד בהעדר התייצבות הדוחה את טענת ההתיישנות ואת הטענה לחלוקת החוב בין המועצות ומחייב את המבקשת לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה.

4.ביום 21.1.16 הוגשה הבקשה שלפני לביטול פסה"ד . נטען כי המבקשת לא התייצבה לדיון כיוון שמזכירתו של גזבר המבקשת לא עדכנה ביומנו את מועד הדיון. לגופו של עניין חזרה המבקשת על חלק מהטענות שהועלו בכתב ההגנה והוסיפה כי כיוון שמכתב הגזברית נערך לפני דו"ח המפרק ייתכן שהחוב המצויין במכתב שולם. עוד נטען כי בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה שגרם למבקשת נזק ראייתי ניכר אין הצדקה לפסוק הצמדה וריבית בסכום העולה על קרן החוב. עוד נטען כי כל יתר רכיבי ההוצאות שנתבעו הוצאו שלא לצורך ואובדן ימי העבודה הושב באופן מוגזם.

5.בהתאם להחלטת הביניים מיום 21.1.16 הפקידה המבקשת 12,000 ₪ בקופת ביהמ"ש והליכי הביצוע של פסה"ד עוכבו.

6.ביום 21.2.16 הוגשה תגובת התובע המתנגד לביטול פסה"ד. נטען כי גזבר הנתבעת לא התייצב לדיון בשל טעות ורשלנות שלו המאפיינת את התנהלותו הקלוקלת כלפי התובע מזה שנים. מודגש כי במסגרת הבקשה המשיכה המבקשת להמנע מלהציג את כל המסמכים הרלבנטיים להליך וצרפה רק את דו"ח המפרק אותו נמנעה מלהציג בפני התובע במשך קרוב לשבע שנות מרדף. נטען כי על המבקשת לערוך בירור מעמיק כדי למצוא הוכחות לתשלום החוב הנטען . התובע מפנה לתמליל שיחתו עם מזכירת הגזבר שצורף לכתב התביעה בו מאשרת המזכירה מינה כי התובע מופיע כבעל חוב בדו"ח המפרק. נטען כי בהחלט ייתכן שהחוב לתובע רשום תחת כותרות שונות בדו"ח המפרק שלא ברור ממה הן מורכבות. התובע מפנה לדו"ח הכספי של המבקשת לשנת 2012 כפי שפורסם באתר משרד הפנים לפיו בספרי החשבונות של המבקשת קיימות יתרות חובה ויתרות זכות מתקופת העירייה שמהותן אינה ידועה. התובע מפנה לתמליל שיחה עם גזבר המבקשת במסגרתה אישר הגזבר כי העיריה השאירה אחריה חובות בסך של מאה עשרים מליון ₪ לאחר שפורקה. נטען כי אפשר להבין מדו"ח המפרק שייתכן כי יתרת החוב של המבקשת כלפי התובע לא נמסרה למפרק או נשמטה. התובע טוען כי הטענה בדבר העדר חתימות כל הגורמים המוסמכים על מכתבה של הגזברית אינה נכונה שכן התובע קיבל בעבר תשלום על חשבון העבודות ללא חתימה של החשב המלווה. במענה לטענת השיהוי טוען התובע כי מדובר בלעג לרש כיוון שלא ניתנה התייחסות נאותה לכל הפניות של התובע לגורמים שונים בעירייה ואצל המבקשת במרוצת השנים. נטען כי ההוצאות שנפסקו הוכחו והן היו גבוהות יותר אם התביעה היתה מוגשת באמצעות עו"ד. לפיכך מבוקש לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את המבקשת בהוצאות ולזמן לדיון הבא את הגזברית, את מזכירתו של הגזבר מינה ואת עו"ד אילנה ממשרד עוה"ד קולס פרל.

7.ביום 21.3.16 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת התובע. נטען כי התביעה נגועה בשיהוי קיצוני המצדיק את דחייתה. נטען כי מרבית טענות התובע בתגובה הן טענות סרק ואין מקום להתקפה אישית נגד הגזבר. נטען כי הותרת פסה"ד על כנו תגרור פגיעה קשה באינטרס של שמירה על כספי ציבור כאשר טענות המועצה כלל לא נשמעו בפני ביהמ"ש בשל טעות אנוש טכנית.

8.אחרי ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסה"ד בהתאם לשיקול דעתו של ביהמ"ש תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיב מהטעמים שיפורטו להלן.