ממן נ' ספארק נטוורקס

1.לפני תביעה מתוקנת על סך 33,800 ₪, בגין דרישה לפיצוי התובעת, עקב התנהלות הנתבעת בביטול רכישת מנוי לאתר היכרויות, בשם JDATE ׁ (להלן: "האתר").

2.אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת נרשמה ביום 10.8.2013 לאתר המופעל ע"י הנתבעת. המנוי נרכש לתקופת פעילות באתר, המוגבלת לששה חודשים, בעלות חודשית של 69 ₪ לחודש. אין חולק כי ביום 12.8.13, ביקשה התובעת לבטל את המנוי (להלן: "הביטול").

אין מחלוקת, כי התובעת ביקשה החזר כספי מלא, אולם נציגי הנתבעת סרבו, בטענות שונות. לבסוף, הוצע לחייב בגין עלות חודש אחד, ולהחזיר היתרה. התובעת הסכימה לכך תחת מחאה. הזיכוי בוצע למעלה מחודש ימים לאחר הביטול.

טענות הצדדים

טענות התובעת

3.לשיטת התובעת, כבר מלכתחילה, התנהגותה של הנתבעת לכל אורך הדרך, מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן: "החוק"). נציגי הנתבעת השיבו לבקשת הביטול בסירוב מוחלט, טענו כי הנתבעת אינה מבטלת עסקאות, וכי התקנון הפנימי שלה גובר על החוק. לאחר מכן, עם התעקשותה של התובעת לקבל הסבר, נטען שהנתבעת נכנסת לגדר החריגים לחוק, מאחר והיא נותנת שירותי מידע.

4.התובעת מוסיפה ומבהירה, כי פניות ארגון "אמון הציבור" אל הנתבעת, לא נענו. כמו כן פנתה אל הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה (להלן: "הרשות"), שענתה כי מעשי הנתבעת מהווים הפרת החוק, המזכה בפיצוי לפי סע' 32א לחוק.

5.לשיטת התובעת, הנתבעת הפרה את חובתה לכבד את זכות הביטול, התנהגה בניגוד לחובתה לספק לצרכן מסמך גילוי ביחס לפרטי העסקה, לרבות אופן מימוש זכות הביטול, והונתה את התובעת לעניין תחולת החריג בחוק. לגרסת התובעת עסקינן בהפרות בנסיבות מחמירות המצדיקות הטלת פיצוי בהתאם לסע' 31א(ג)(1( לחוק, משום שהן חוזרות ונשנות ביחס למספר רב של צרכנים והנתבעת מפיקה רווחי ענק ממעשיה. בהקשר זה, מפנה התובעת לשתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד הנתבעת.

6.לדעת התובעת, יש לדחות את פרשנותה של הנתבעת, לעניין החריג לחוק. לדבריה, הנתונים שנאגרים אצל הנתבעת הנם פרטים אינפורמטיביים בלבד, שנמסרו על ידי הלקוחות והם בבחינת "יצירת" הלקוחות בלבד. הנתבעת איננה יוצרת את המידע אלא מספקת נתיב גישה אליו, ותו-לא. לכן, איננה עומדת בתנאים לתחולת החריג. מאחר ומרבית לקוחות הנתבעת רשומים גם באתרי היכרויות נוספים, אין לה בלעדיות על המידע או נגישותו.

התובעת הפנתה את בית המשפט לחוות דעתה של הרשות, ממנה עולה כי הנתבעת אינה מספקת שירות של מתן מידע כי אם שירות של החלפת מידע ותמסורת הודעות בין הלקוחות.