ת"ק 39638-11-15 אסרס נ' עדרי

בפני תביעה על סך 10,000 ₪.

התובע טוען כי הינו נהג אוטובוס, וכי ביום האירוע נשוא התביעה עלה הנתבע לאוטובוס כנוסע וביקש לרכוש כרטיס "חופשי חודשי". התובע טוען כי מסר לנתבע כי השירות אינו זמין בשעת הנסיעה (8:30 בבוקר) ובתגובה החל הנתבע לצעוק. לטענתו, לקח הנתבע כסף מקופסה ואף ירק עליו בפרצוף. בתגובה, עצר התובע את נסיעת האוטובוס והזמין למקום את המשטרה.

לכתב התביעה צירף התובע את דו"ח פעולה מתיק החקירה במשטרה, את עדותו שלו ואת עדותם של הנתבע ושל רעייתו (שצורפה באופן חלקי).

מדו"ח הפעולה של השוטר סימון רטנר (מיום 19.10.15, 8:42) עולה התיאור הבא: בין התובע לנתבע התגלע ויכוח במהלך הנסיעה. התובע ציין כי הנתבע קילל אותו ("אתה סמרטוט איתו צריך לנקות את הכביש, אתה כלב וכדו' "), זרק כסף מקופת האוטובוס, ירק על התובע ותפס את ידיו. לגרסת הנתבע החזיר התובע לנתבע עודף בחסר, ואז לקח הנתבע כסף מקופת האוטובוס, החזיר חלק ממנו וירק על הרצפה. לטענת הנתבע הוא ירק על התובע לאחר שזה ירק עליו קודם. הנתבע עוכב לחקירה.

מעדותו של התובע (משעה 10:24) עולה גרסה דומה לזו שתוארה לעיל, אולם בעדות מציין התובע כי הנתבע קרא לעברו "אתה אתיופי לא צריך להיות על ההגה, עבודתך לטאטא כביש".

מעדות הנתבע (שנגבתה באזהרה, למחרת האירוע) עולה כי בעקבות ויכוח אודות העודף שהגיע לנתבע צעק עליו התובע לשבת במקומו, הנתבע התעצבן וירק על הרצפה ואז ירק התובע בפרצופו של הנתבע. הנתבע הכחיש את הטענה כי קילל את התובע ואמר לו "אתה אתיופי ...", וטען כי אמר "אתה לא צריך להיות נהג אוטובוס".

מעדותה (החלקית; עמ' 1 מ-2) של אשת הנתבע, הגב' פני עדרי, שצורפה לכתב התביעה, כאמור, עולה כי הגב' עדרי חוזרת על גרסת הנתבע ולטענתה לא שמעה את בעלה אומר לנהג "אתה לא צריך להיות נהג אלא מטאטא רחוב".

הנתבע, בכתב הגנתו, חוזר על עיקרי גרסתו במשטרה.

בדיון בפני חזרו בעלי הדין על גרסאותיהם, וכן מסרו דברים לפרוטוקול הדיון אשת הנתבע ובנו.

דיון

אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע ואחריות הנתבע העולה מהן, הן את הנזק שנגרם והן את הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע.

במקרה דנן, לא טוען התובע להטבת נזקיו אלא תביעתו היא לסכום שנקצב באופן כללי וגורף.

הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על תובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שהם מעלים - שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.