ת"ק 39342-04-16 אביטל נ' מבטחים

תביעה כספית על סך 15,863 ₪ נגד מבטחת צד שלישי בביטוח צד ג' בגין הפרשים שבין שמאות התובע לשמאות הנתבעת ואי כיסוי הפסדים עקיפים בהקשר לתאונה בה נפגע רכבו של התובע, מורה לנהיגה ממבוטח של הנתבעת. על התאונה אין מחלוקת. השמאות של שמאי התובע, השמאי גבריאל כהן, עמדה על 32,368 ₪ כולל מע"מ לגבי כל הרכיבים (ירידת ערך וחלקים) על אף שמדובר במורה להנהיגה שרכבו הוא כלי עבודתו ואילו שמאות שמאי הנתבעת עמדה על 16,505 ₪ לא כולל מע"מ. התביעה היא על ההפרש.

בדיון נחקר השמאי של התובע לגבי הרכיבים הבאים: הכללת מע"מ בחישוב ערך הרכב, והנזקים; העדר הורדה של מרכיב היות הרכב ללימוד נהיגה (26%), אי לקיחה בחשבון של תיבת הילוכים ידנית. על פריטים אלה הסכים השמאי של התובע כי טעה.

כמו כן טען שמאי הנתבעת כי הכנף אחורי ימני ברכב התובעת כבר נפגעה בעבר ועל כך התובע קיבל כבר פיצוי על ירידת ערך . על כן אין מקום לפיצוי ירידת ערך בשנית. שמאי התובע לא ידע זאת אך הסכים עם העיקרון שאין ירידת ערך כפולה. התוצאה לפי שמאי התובע של ערך הרכב עמדה על 57,586 ₪ ועל פי חוות דעת שמאי הנתבעת על 35,176 ₪ לאחר הפחתת הרכיבים לעיל. אני מקבלת את הערכת שמאי הנתבעת לגבי שווי הרכב לחישוב ירידת הערך.

שמאי התובע נתן לתובע על הכנף 5% ירידת ערך ששמאי הנתבעת לא נתן ושמאי התובע הסכים לכך.

כמו כן שמאי התובע נתן לו עוד 4% ( 1% על דלת תא מטען ו – 3% על מכלול פח אחורי). גם שמאי הנתבעת נתן לתובע 4%.

התוצאה של חישוב שמאי התובע הוא: 5,182.74 ₪ ואילו של שמאי הנתבעת סך של 1,407.04 ₪. לנוכח הסכמות שמאי התובע בחקירתו לגבי הרכיבים לחישוב ירידת ערך אני קובעת כי חישוב שמאי הנתבעת נכון ברכיב ירידת הערך. לכן אני דוחה את התביעה בגין ההפרש בראש נזק זה.

על פי חוות דעת שמאי התובע שווי החלקים ועבודות לתיקון עומד על סך של 23,039.07 ₪ לפני מע"מ.

ולפי חוות דעת שמאי הנתבעת שווי החלקים ועבודות התיקון ללא מע"מ עמד על 14,164 ₪.

השמאים חלקו על תיקון הכנף . לפי עמדת הנתבעת הכנף תוקן בעבר ולא הוחלף ולכן אין מקום להחליפו כפי שקבע שמאי התובע.

סכום פירוק והרכבה של הכנף הימנית לפי חוות דעת שמאי התובע הוא : 810 ₪ . עלות הכנף מקורית – 3,190 ₪. השמאים חלקו על החלפת הכנף לעומת יישורה. שמאי הנתבעת טען כי די ביישור ואילו שמאי התובע סבר כי יש להחליף את הכנף. לא מצאתי שיש להעדיף את עמדת הנתבעת בסוגיה זו . התובע זכאי להשיב את המצב לקדמותו שהוא כנף לאחר תיקון קודם, אם הדבר אפשרי. הנתבעת לא טענה כי ניתן למצוא כנף חלופי משומש. לכן אני מקבלת בסוגיה זו את עמדת שמאי התובע. סך כול לפיצוי לגבי הכנף : 3,190 + 810 = 4,000 ₪ . לפיכך בראש נזק זה הסכום לפיצוי לפני מע"מ על פי דו"ח שמאי הנתבעת צריך להיות 18,164 ₪.

לאור כי לא קיבלתי את חישוב שמאי התובע לירידת הערך אך כן קיבלתי את התביעה לגבי הכנף הימנית אחורית , התביעה מתקבלת על סך של 4,000 ₪ בגין נזק ישיר , לא כולל מע"מ.

התובע, מורה לנהיגה טען להפסד יומי לפי אישור רו"ח שהוגש. התובע טען כי הנתבעת לא לקחה בחשבון את הפסדו היומי אך הוא לא פירט בכתב התביעה בכמה ימים מדובר. התובע תבע את המבטחת של רכב צד ג' אך לא הוכיח כי הפוליסה מכסה גם נזקים עקיפים, כגון הפסד ימי עבודה. התובע לא תבע את הנהג שגרם לתאונה. על כן ראש נזק זה כנגד הנתבעת נדחה.