קובה נ' כרומגן שער העמקים (2000) בע"מ

1.התובע פנה לנתבעת ביום 2/10/16 וביקש הצעת מחיר לתיקון גוף חימום בדוד שבדירתו ונמסר לו ע"י הנתבעת שעלות החלפת גוף החימום הינה בסך 380 ₪, סכום שכולל את עלות גוף החימום ושכר טרחה של הטכנאי.

סוכם בין הצדדים שהטכנאי יגיע לביתו של התובע ביום 6/10/16 וחשבונו חוייב בסך של 200 ₪ על חשבון התיקון.

2.טכנאי שביקר בבית התובע ביום 6/10/16 הבחין כי הדוד שמותקן בביתו של התובע הינו מדגם נמרוד ולא מדגם כרומגן המשווק ע"י הנתבעת ועקב כך לא היתה אפשרות טכנית לחבר את גוף החימום של כרומגן אל הפלאנג' מתוצרת נמרוד שהיה מותקן בדוד של התובע בשל השוני הקיים בין החיבורים.

3.משהתגלה הענין, הוסבר לתובע ע"י מרכז השירות של הנתבעת כי הדבר היחידי שיש בידי הנתבעת לעשותו הוא החלפת הפלאנג' כולו דבר שכרוך בעלות בסך 750 ₪, תוך זיכוי הסכום ששולם כמקדמה בגין ביקור הטכנאי.

4.הדבר לא מצא חן בעיני התובע, אולם ובהעדר ברירה ולאור החג שהולך ומתקרב ועל מנת להשביע את רצונו של השוכר של התובע שהתגורר בדירה ולאור העובדה שהנתבעת לא היתה מוכנה להחזיר לו את המקדמה, הוא הסכים לתיקון שהוצע ע"י הטכנאי וחשבונו חוייב בסכום כולל של 750 ₪ (כולל סכום המקדמה).

5.התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת על סך 420 ₪ וביקש לפסוק לו פיצוי על עוגמת הנפש והונאת לקוחות.

6.נטען בכתב ההגנה שהנתבעת הציעה לתובע, לאחר קבלת כתב התביעה, החזר הפרש בין שני הסכומים והוא לא הסכים לכך.

דיון והכרעה:

7.התובע בעדותו הודה שהוא לא מסר לנתבעת שדוד השמש שהותקן בדירתו הינו מתוצרת חברה אחרת (נמרוד) ונציגת הנתבעת הודתה בעדותה שהיא לא שאלה את התובע בעת ההזמנה מה סוג הדוד שמש שבדירתו ויצאה מנקודת הנחה שמדובר בדוד שמש מתוצרת כרומגן המיוצג ע"י הנתבעת.