גולדשמידט נ' בזק בינלאומי בע"מ

בפני תביעה כספית במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 15,000 ₪ בגין המשך חיובו בתשלומים גם לאחר שביקש להתנתק משירותיה.

עיקר טענות הצדדים ומהלך הדיון

התובע טוען בכתב התביעה, כי בתחילת חודש ינואר 2018 ביקש לסיים את התקשרותו עם הנתבעת ועשה כן באמצעות פניות שהועברו לנתבעת דרך אתר "נתק".

כאשר הבחין התובע, כי הנתבעת ממשיכה לחייב את הוראת הקבע שלו – ביטלה ושלח שוב לאתר "נתק" בקשת ניתוק ביום 13.3.2018. גם לאחר בקשה זו , המשיך התובע לקבל דרישות לתשלום חוב. על כן התובע ביצע שוב התנתקות באתר "נתק" ושלח אישור זה לנתבעת במכתב מיום 17.4.2018.

התובע דורש פיצוי בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן וביקש לקבוע את הנזק על דרך האומדנה בשל עגמת הנפש שנגרמה לו נוכח התנהלות הנתבעת.

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, כי בקשות הניתוק הנטענות על ידי התובע, לא הגיעו לידיה ועל כן חיוב התובע בתשלומים היה כדין. לגבי התקופה הרלבנטית לכתב התביעה, הנתבעת טענה כי ביום 12.3.2018 התובע עשה דין לעצמו וביטל את הוראת הקבע וכתוצאה מכך נאלצה לשלוח לתובע דרישות לתשלום חובו והסדרת אמצעי תשלום תקף.

הנתבעת טענה, כי ביום 10.5.2018 פנה התובע למוקד הלקוחות ולראשונה טען כי ביקש כביכול לבטל את השירות באמצעות אתר "נתק" אך לאחר שהתברר שהוא לקוח עסקי, הועברה שיחת הטלפון למוקד לקוחות עסקיים אך השיחה נותקה והתובע לא יצר שוב קשר עם הנתבעת.

הנתבעת טענה עוד, כי אין אחריות מצד אתר "נתק" לכך שהבקשות הגיעו ליעדן והתובע לא ווידא את קבלת הפקסים ששלח, לטענתו.

הנתבעת הדגישה, כי לא קיבלה לידיה כל בקשה מהתובע בעל פה או בכתב לביטול השירות , למעט שיחתו המוקלטת מיום 10.5.2018 אשר נקטעה בעיצומה והשירות הוקפא ביום 4.6.2018 בגין חובו בסך 620.56 ₪ בגין החודשים ינואר עד מאי 2018.

דיון והכרעה