ת"ק 3906-06-15 בדוי ואח' נ' טלעת

1.התובעים הינם קבלנים לביצוע עבודות שיפוץ.

2.הנתבע שכר ממר סאבר חמזה (שהוא אביו של תובע 2) נכס בכפר עוספיה בגודל של כ-40 מ"ר, אשר שימש לפני כן כקיוסק לפלאפל, במטרה להפוך אותו לאולם תצוגה ומשרד מכירות לדלתות (להלן: "הנכס").

3.הנכס היה צריך שיפוץ ע"מ להתאימו למטרת השכירות החדשה.

4.התובעים הגישו תביעה קטנה כנגד הנתבע ע"ס 8,000 ₪ וטענו כי הם ביצעו עבודות השיפוץ בנכס לרבות: עבודות גבס, עבודות צביעת עץ, צביעת סורגים, צביעת חוץ, תיקוני שפכטל, הרכבת טפט, אריזה ופינוי.

התובעים העריכו את שווי העבודות שביצעו בנכס בסך 15,000 ₪ כמפורט בחשבון שצורף לכתב התביעה וקיזזו מהסכום הנ"ל 4,400 ₪ בגין כספים ששולמו להם ועוד הנחה בסך 2,600 ₪.

5.התובע מס' 2 העיד שהתובעים ביקשו לבצע את העבודה כתמיכה לעסק ובמקביל הנתבע ילמד אותם ביצוע התקנת דלתות.

לטענת התובעים, בהתחלה דובר על יום יומיים של עבודה ולאחר מכן הם התבקשו לבצע עבודות עוד ועוד מאחר והנתבע ביקש להפוך את הנכס לתפארת ולטענתם הם עבדו בנכס 17-18 ימי עבודה ואף היו ימים שהם נזקקו לפועל נוסף.

התובעים טענו גם שהנתבע סירב ללמד אותם את המקצוע של התקנת דלתות.

6.נטען כי שכירות הנכס הופסקה כעבור 6 חודשים מעת תחילתה והנתבע פינה את הנכס.