ת"ק 38963-10-16 עצמון כהן ואח' נ' רוט ואח'

לפני תביעה בסך 9,800 ₪ ותביעה שכנגד בסך 15,000 ₪.

רקע:

התובעת שכרה את שרותי הנתבעת, שהיא מתווכת, לרכישת דירה עבורה, באזור בבאר שבע הנקרא "דרום" ואשר הרישום לגבי בתים בו נעשה בספרי חברת עמידר. הסכם התיווך נחתם בתאריך 22.3.16 ועל פיו התחייבה התובעת לשלם לנתבעת- אם תחתם עסקה - 2% מהמחיר בצירוף מע"מ. התובעת רכשה, בתאריך 21.4.16, את הדירה שהוצעה לה ע"י הנתבעת, מאת 16 איש שהם יורשי מי שהיתה בעליו הקודמים של הדירה.

תמורת הדירה שילמה התובעת 980,000 ₪.

בהסכם המכר נרשם כי המוכר מצהיר שלא ידוע לו על חריגות בניה או בניה שלא בהיתר בדירה וכי חריגות כאלה, אם תתגלינה, תוסדרנה על ידו ועל חשבונו.

כמו כן הוכנס לחוזה סעיף לפיו הצדדים מאשרים כי עורכי הדין לא בדקו את התכנית החלה או את היתר הבניה או את תיק הבניה, לרבות צווים למיניהם או היטלים למיניהם החלים על הנכס, וכי הוצע להם, לצדדים, לבדוק דברים אלה על ידי אדריכל או שמאי מקרקעין או כל מומחה אחר מטעמם והם מוותרים על כל טענה או דרישה כזו כלפי עורכי הדין אשר גם לא קבלו שכר טירחה עבור בדיקה כזו.

בהמשך נקבע כי הפרה של תנאי יסודי בהסכם תזכה את הצד הנפגע בפיצוי המהווה 10% מהתמורה ללא הוכחת נזק, כאשר הצהרות המוכר (שהן כאמור לעיל) הוגדרו כתנאי יסודי.

בפועל התברר לתובעת, הקונה, כך לדבריה, כי קיימות חריגות בניה מהותיות בנכס, וכתוצאה מכך דרשה מהמוכרים לבטל את ההסכם וזה אכן בוטל, בהסכם נוסף מתאריך 31.7.16, אשר לפיו הוסכם לבטל את ההסכם ללא חיוב בפיצויים והוצאות והמוכרת הסתפקה בהשבת הכספים ששילמה בלבד.

טענות התובעת: