ת"ק 38927-02-16 ליכטבלאו נ' ביאנקו אורו בע"מ

1.בין התובע והנתבעת התקיימו קשרי מסחר לתקופה של כ-3 שנים ובתקופה הנ"ל התובע נהג לרכוש מהנתבעת מוצרי אופנה עפ"י נהלים מוסכמים שהיו ביניהם.

2.התובע טען בתביעתו כי עפ"י מתווה העבודה שהיה בינו לבין הנתבעת, כאשר יש לתובע בגדים פגומים ו/או סדרות בגדים אשר הוא אינו מצליח למכור, הוא יכול להשיב את הסדרה אל הנתבעת ולקבל מוצר חילופי, או לקבל זיכוי כספי.

לדוגמא, התובע ציין שאם הוא רכש סדרה של 5 ג'ינסים, הוא רשאי להחזירה במלואה תוך 3 שבועות מיום הרכישה ולקבל זיכוי כספי או מוצר חילופי.

3.התובע טען בתביעתו כי ביום 12/1/16 הוא שלח לנתבעת 6 פריטים על מנת לקבל זיכוי בגינם, כמפורט בתעודת משלוח 126 שהעתק ממנה הוגש וסומן ת/1.

4.התובע טען בתביעתו כי ביום 17/2/15 נתקבלו אצלו בחזרה 5 ג'ינסים שהוחזרו ע"י הנתבעת ולא זוכה בגינם ואף הסתבר שהנתבעת לא זכתה אותו גם בגין המכנס והסריג הפגומים.

לאחר בירור שנעשה עם הנתבעת, נמסר לתובע שהוא לא זוכה בגין 5 הג'ינסים מאחר והם נרכשו ממנה ביום 1/12/15 והוחזרו אליה רק ביום 12/1/16, דהיינו בתקופה שמעל ל-3 שבועות.

התובע טען כי 5 הג'ינסים הוחזרו אליו בדואר באיחור וזאת בחוסר תום לב ועל מנת למנוע ממנו את האפשרות להחליפם.

התובע טען שהוא לא קיבל זיכוי בגין הסריג והמכנס הפגומים והם לא הוחזרו אליו, וכי עלותם הסתכמה בסך 333.45 ₪.

נטען גם שעומדת לתובע יתרת זכות בסך 2,136 ₪ שהנתבעת סירבה להחזירה לו בכסף.