לונין נ' זגה

לפניי התנהל דיון בגין תביעת התובע לנזק רכוש לרכבו. התובע טען כי עת נסע בככר, פגע הנתבע ברכבו מאחור והסב לו נזק. הנתבע טען כי התובע נסע אחורנית או הדרדר וכך גרם לתאונה.

התובע לווה בדיון על ידי חתנו, מר קוזין, שסייע בתרגום.

נשמעו העדים, התובע והנתבע, וכל אחד חזר על גרסתו. התובע תיאר כי נסע עם נכדו, ועצר בככר, לאחר רכב אחר שעצר, אז הרגיש מכה חזקה מאחור. הנהגים יצאו, נכדו של התובע צילם את רכב הנתבע (תמונה הוצגה בדיון והוגשה לאחריו). גם הנתבע העיד, תיאר נסיעה בעומס תנועה, ועצירה מוחלטת של כלי הרכב. אז, טען, פתאום התובע שילב להילוך אחורי או התדרדר, הנתבע שמע מכה, משך בלם יד, כיבה את הרכב ויצא ממנו. הנתבע תיאר ברכב התובע נזק קל "פלסטיק של הטמבון בפינה יצא והחזרתי אותו בחזרה ולא ראיתי שום נזק ברכב, ונתתי לו מס' טלפון שלי, ולא ראיתי שום עילה לתקן שם משהו, כלום. ברכב שלי לא היתה אפילו שריטה. זה לא היתה מכה אלא התדרדרות לכיוון הרכב שלי...". הנתבע גם עיין בתמונות רכב התובע ,שצולמו על ידי השמאי (ת/1), והעיד כי לא ראה בהן כל נזק. לשאלותיי השיב הנתבע כי הרחוב אינו בעליה, כי לרכבו לא נגרם כל נזק, אפילו לא שריטה, וכי לא סרב למסור פרטים, אלא נתן רק את מס' הטלפון שלו, כפי שהתבקש.

התובע השמיע הקלטה של שיחת טלפון בין חתנו, מר קוזין לנתבע, לאחר שהתובע ביקש מהחתן לדבר עם הנתבע בעברית, ולבקש ממנו למסור לו פרטים. הנתבע אישר את השתתפותו בשיחה.

בשיחה נשמע הנתבע מכחיש כי נגרם נזק כלשהו לרכב התובע: "... תשמע, אנחנו פה ליד הסופר, בדיוק בככר הוא נעצר, ו-נגיעה מאחורה השתחרר לו טיפה הפלסטיק, אתה יודע מהקליפסים, דחפתי לו את זה בחזרה וזהו. אין שום דבר, זה לא נגיעה שאתה עף ונכנס...". מר קוזין מבקש כי הנתבע ימסור לתובע פרטים, הנתבע חוזר על תיאור הנזק ולדרישת הפרטים משיב: "אבל על מה, על מה, שטויות, על שטויות...".

ועוד נשמע הנתבע מוסר גרסה אחרת לתאונה, המאמתת את גרסת התובע: לאחר שמר קוזין ממשיך ודורש כי יוחלפו פרטים הוא אומר לנתבע: "אתה נכנסת ברכב, בבקשה תן פרטים" והנתבע משיב: "אני נכנסתי בו בנגיעה [מדברים במקביל], הייתי בעצירה".

עולה מהשיחה בסופה מסר הנתבע את מספר הטלפון שלו לתובע, כפי שביקש החתן.

לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים והראיות הנוספות, אני מקבלת את גרסת התובע לאופן קרות התאונה, וקובעת כי גרסת הנתבע, לפיה התובע נסע אחורנית לכיוונו, אינה אמת. בשיחת הטלפון, שהיתה ספונטנית וסמוך לאחר התאונה, לא טען זאת הנתבע בפני החתן, ומילותיו "אני נכנסתי בו בנגיעה", אינן יכולות להתפרש לשני פנים. אני דוחה את טענת הנתבע לפיה התובע נסע או התדרדר לכיוונו. זו גרסה חסרת הגיון בנסיבות הנסיעה הצפופה בככר, ומאחר והנתבע נסע אחרי התובע, חזקה עליו כי היה רואה שילוב להילוך אחורי, המביא להדלקת אורות. גם התדרדרות אינה סבירה, בהינתן כי אין במקום שיפוע כלשהו.

העלאת הגרסה הלא נכונה לגבי נסיבות התאונה מעמידה גם את טענות הנתבע לגבי הנזק באור לא מחמיא של נסיון התחמקות. כעולה משיחת הטלפון המעיט הנתבע בגובה הנזק, אך בעדותו לא שלל כי נגרמה פגיעה ברכב התובע בחלק ימני אחורי, שהביאה לשחרור הפגוש האחורי ממקומו. טענת הנתבע כי לרכבו לא נגרם כל נזק, אפילו לא שריטה, נסתרת מצילום רכבו, בו ישנה פגיעה בחלק הקדמי, שריטות בלוחית הרישוי ושפשופים בסמל הקדמי.