ת"ק 38559-10-13 לביא ואח' נ' עמינח רשתות שיווק בע"מ ואח'

בפניי תביעה לביטול עיסקה בגין רכישת שתי ספות מהנתבעות.

בכתב התביעה נטען, כי ביום 28.4.13 ביקרו התובעים בסניף הנתבעות וביצעו הזמנה של מערכת ישיבה מתכווננת הכוללת שתי ספות. התובעים שילמו עבור הספות והובלתן סך של 8,590 ₪.

ביום 14.7.13 סופקו הספות לביתם של התובעים. בסמוך לאחר הגעת הספות לביתם, נוכחו התובעים לגלות כי הספות אינן עונות על ציפיותיהם. הספות לא היו נוחות לישיבה, באחת משתי הספות היה מרווח ניכר לעין בין שני המושבים והריפוד הדיף ריח לא נעים. למחרת, ביום 15.7.13, הודיעו התובעים בכתב באמצעות המייל למנהל סניף הנתבעת על רצונם לבטל את העיסקה. בתגובה להודעת התובעים יצרה נציגת שירות הלקוחות של הנתבעת קשר עימם וביקשה לתאם מועד להגעת טכנאי לביתם לצורך בדיקת הספות.

ביום 16.7.13 הגיע טכנאי לביתם של התובעים לצורך בדיקת הספות וביום 30.7.13 נמסר לתובעים כי עולה מבדיקת הטכנאי וכן מבדיקה מול מנהל המחלקה הטכנית של הנתבעת, כי הספות תקינות, הריפוד יתרכך עם הזמן והריח יחלוף. לגבי המרווח בין חלקי הספה נטען כי מדובר במרווח סביר הנובע מייצור הספות בעבודת יד.

לעניין רצונם של התובעים לבטל את העיסקה, הופנו התובעים לסניף בו נרכשו הספות. בהמשך לתגובה זו, אשר נמסרה לתובעים בעל פה, ביקשו התובעים לקבל תשובה בכתב, וזו התקבלה במכתב נושא תאריך 31.7.13 ולפיה, הטכנאי שהגיע ובדק את הספות דיווח כי אין מרווחים והמוצר תקין לחלוטין. כמו כן צוין בהתייחס לריח הנטען כי הריח אמור לפוג בתוך מספר ימים.

התובעים פנו למנהל סניף הנתבעת בו נרכשו הספות וביום 31.7.13 נמסר להם, על פי הנחיות ההנהלה לא ניתן לבטל את העיסקה, אלא אם יישאו התובעים בדמי ביטול בסך 30% מהמחיר ששולם על ידם עבור הספות וכן בעלויות הובלת הספות חזרה למפעל החברה.

ביום 25.8.13 שלחו התובעים לנתבעת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ובו ביקשו את התייחסות הנתבעת לבקשת התובעים לביטול העיסקה. במכתב ההתראה ציינו התובעים, כי אינם עושים כל שימוש בספות ואלו ממתינות להשבתן לנתבעת.

התובעים טוענים, כי הספות אשר סופקו להם התבררו להיות מוצר פגום ולפיכך עומדת להם מכח חוק המכר, התשכ"ח – 1968, הזכות לביטול העיסקה וקבלת החזר מלוא הסכום ששולם על ידם ללא ניכוי דמי ביטול. לחילופין, טוענים התובעים כי גם ללא קשר לפגם במוצר, עומדת להם הזכות לביטול העיסקה בתוך 14 יום מיום קבלת המוצר וזאת לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עיסקה) תשע"א – 2010.

לטענת התובעים, אמנם על פי תקנות אלו סויגה הזכות לביטול העיסקה במקרה של ריהוט שהורכב בבית הצרכן, אך בכל הנוגע לספות הנדונות, אין מדובר בהרכבה הגורמת לספות נזק מפירוק ההרכבה ולפיכך הסייג אינו חל במקרה הנדון. התובעים טוענים, כי במועד ביצוע העיסקה נאמר להם ע"י מנהל סניף הנתבעת כי עד למועד האספקה של הספות לא ייגבו דמי ביטול במקרה של ביטול העיסקה, והדבר אף צוין על גבי טופס ההזמנה, ואולם, לא נאמר להם דבר לעניין הגבלת זכות הביטול לאחר אספקת הספות. לטענת התובעים, בכל מקרה, לא ניתן להתנות על הקביעות שבחוק הגנת הצרכן ותקנותיו, אלא לטובת הצרכן. לטענת התובעים בסניף בו בוצעה העיסקה אף לא הוצגה הודעת "מדיניות החזרת מוצרים" וזאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן ותקנותיו.