ת"ק 38418-03-16 בסמן ואח' נ' פספורטכארד ישראל סוכנות לביטוח כללי (2014) בע"מ

לפני תביעה על סך 33,500 ₪.

התובעים טוענים כי היה על הנתבעת, שביטחה נסיעתם לחו"ל, לפצותם בגין העובדה כי לא יכלו ליטול חלק בטיול מאורגן אליו נרשמו וזאת עקב מחלת התובעת.

מכתבי הטענות עולה כדלקמן:

התובעים נרשמו לטיול מאורגן ליפן, במהלכו חלתה התובעת ואושפזה. כתוצאה מכך לא השתתפו התובעים בפעילויות הטיול המאורגן החל מיומו השני ולמעשה שהו במהלך כל תקופת ההיעדרות מן הארץ באשפוז ובמלון (עליו נאלצו לשלם שכן השהיה בו לא היתה במסגרת הטיול המאורגן עליו שילמו).

הנתבעת, שביטחה בביטוח נסיעות לחו"ל את התובעים, שילמה עבור מרבית הוצאותיהם הרפואיות אולם דחתה את תביעתם להשיב את עלויות הטיול עצמו, בטענה כי הטיול לא בוטל או קוצר.

הנתבעת מפנה בכתב הגנתה לעובדה כי התובעים שבו לארץ בתאריך החזרה המקורי (בטיסה בה שודרג כרטיסה של התובעת למחלקת עסקים – לדבריה, על מנת שתוכל להעביר את הטיסה בשכיבה, בשל מצבה הרפואי) וכי הפוליסה אינה מכסה אבדן הנאה אלא רק מקרים של קיצור הנסיעה או הטיול.

פוליסת הביטוח שרכשו התובעים הוגשה לתיק בית המשפט.

מעיון בה ניתן ללמוד כי הסעיף השנוי במחלוקת הוא סעיף 1.28 לפרק ההגדרות: "הפסד תשלומים בגין ביטול או קיצור נסיעה", שלשונו: "הפסד הוצאותיו הישירות של המבוטח בגין אבדן פקדונות שאינם מוחזרים או תשלומים ששולמו מראש או שחלה על המבוטח חובה לשלמם במקרה של ביטול או קיצור הכרחי ובלתי נמנע של הנסיעה או הטיול ע"י המבוטח ובהתאם לתנאי הפוליסה ולחריגיה" (ההדגשה לא במקור).