ת"ק 38391-11-15 ברזאני ואח' נ' בש

1.אין מחלוקת בין הצדדים שהתובעים הפקידו בידי הנתבע ריהוט לצורך שיפוץ וריפוד מחדש. עלותה הכוללת של העסקה: 3,600 ₪ עבור שיפוץ הרהיטים ו- 1,200 ₪ נוספים עבור צביעתם. התובעים שילמו לנתבע מקדמה בסכום כולל של 2,000 ₪.

2.הנתבע אישר בבית המשפט טענת התובעים כי לא יכול היה לצבוע את הרהיטים, וזאת בניגוד להסכם שבין הצדדים, ולכן העביר את הריהוט למצבעה חלופית במושב גזר (להלן: המצבעה החלופית). הריהוט נצבע בפועל במצבעה החלופית והתובעים נדרשו לשלם למצבעה החלופית על צביעת הרהיטים סך של 3,120 ₪ בתוספת 250 ₪ דמי הובלה ו- 250 ₪ עבור צביעת 2 פלטות נוספות של השולחן.

מהמצבעה החלופית הובל כל הריהוט לביתם של התובעים, למעט סלון שהחליטו התובעים לא לשפצו אלא לרכוש סלון חדש תחתיו. 2 כורסאות הוחזרו לתובעים ללא צביעתן וללא ריפוד ולכן נדרשו התובעים לרכוש כריות עבורן בסך של 1,000 ₪. עוד רכשו התובעים ידיות למזנון שהיו אמורות להיות מסופקות מאת הנתבע במסגרת העסקה שנעשתה בין הצדדים.

3.לטענת התובעים לא עמד הנתבע בהתחייבותו לשפץ עבורם את הרהיטים ולרפדם ומשכך נדרשו להוצאות נוספות, למרות שכבר שילמו לו מקדמה שלא הוחזרה. בשל כך הוגשה התביעה על סך של כ- 15,000 ₪, וזאת עבור השבת המקדמה, הובלה נוספת עבורה נדרשו לשלם, עלות ספה חדשה שרכשו, עלות הצביעה במצבעה במושב גזר, עלות רכישת ידיות למזנון ופיצוי של 5,000 ₪ עבור הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש.

4.מנגד טען הנתבע, בכתב ההגנה שהתובעים היו אמורים להחזיר את הריהוט אליו לצורך ריפודו לאחר צביעתו וכי לא עשו כן. בפניי טען הנתבע שהיו לו הוצאות לצורך ריפוד הריהוט וכי בשל מצבו לא יכול היה בסופו של דבר לבצע את העבודה.

על פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

5.הנתבע עצמו מאשר כי התחייב בפני התובעים לשיפוץ רהיטים וריפודם וכי בסופו של דבר לא יכול היה לעמוד בהתחייבותו (עמ' 2, ש' 3) ולכן הועבר הריהוט לצביעה במצבעה חלופית במושב גזר. בכך למעשה אישר הנתבע שהפר את התחייבותו החוזית והתובעים רשאים לעמוד על נזק ו/או הוצאות שנגרמו להם כתוצאה מאותה הפרה וכן לעמוד על פיצויים.

ראשית משלא ביצע התובע את העבודה ולא נשא בעלות המצבעה החלופית, הרי שעליו להשיב לתובעים את המקדמה ששילמו לו סך של 2,000 ₪.

6.לעניין הוצאות שהיו לתובעים בשל הפרת ההתחייבות מצידו של הנתבע, יהיה חייב הנתבע בהחזר יתרת ההוצאות שנגרמה לתובעים אם הסכום הכולל אותו נדרשו לשלם עבור שיפוץ הרהיטים בפועל יעלה על הסכום שהתחייבו לשלם לו עבור אותה עבודה (סע' 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970).

הנתבע התחייב כלפי התובעים לצבוע מזנון ולהחליף ידיות, לצבוע ולרפד ספה תלת מושבית וספה דו מושבית, לצבוע 10 כסאות פינת אוכל, לצבוע שולחן פינת אוכל עם 2 הארכות ולצבוע ולרפד 2 כורסאות. העלות הכוללת לה התחייבו התובעים כלפי הנתבע עמדה על 4,800 ₪.

בפועל בוצע שיפוץ הרהיטים באמצעות המצבעה החלופית במושב גזר ורכישת ריפוד לכורסאות במקום אחר כלשהו. עוד רכשו התובעים ידיות בעצמם. יושם לב שהתובעים ויתרו על שיפוץ הספה התלת מושבית והדו מושבית ורכשו סלון חדש. לעניין אחרון זה, יוער שהנתבע התחייב כלפי התובעים לשפץ את הסלון ולכן משויתרו התובעים על שיפוצו, הנתבע אינו חייב לשפות אותם עבור רכישת סלון חדש. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שעלות העבודה (4,800 ₪) כללה גם שיפוץ הספות והכורסאות. לפיכך על דרך האומדנה תועמד העלות הכוללת המשוערת של עבודת שיפוץ הריהוט לה התחייב הנתבע כלפי התובעים ללא הספות וללא צביעת הכורסאות על סך של 3,800 ₪.

עבור שיפוץ הרהיטים שילמו התובעים (3,120 ₪ + 250 ₪ צביעת הארכות+ 250 ₪ הובלה) 3,620 ₪; עבור רכישת ידיות שילמו 93 ₪; עבור רכישת ריפוד לכורסאות שילמו התובעים 1,000 ₪.

סה"כ שילמו התובעים עבור שיפוץ הרהיטים וריפודם בפועל 4,713 ₪.

הנתבע שהפר את התחייבותו החוזית כלפי התובעים חייב איפוא לפצות את התובעים על ההפרש שבין הסכום שהיו אמורים לשלם לו לצורך ביצוע אותו היקף עבודה לבין הסכום ששילמו בפועל למצבעה החלופית במושב גזר לאחר שהוא לא ביצע את העבודה.

ההפרש עומד על סך של 913 ₪, אותו על הנתבע לשלם לתובעים.