ת"ק 38231-02-14 סלע ואח' נ' אריאלי ואח'

הצדדים הסמיכוני ליתן את פסק הדין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

מדובר בסכסוך שכירות. התובע ובת זוגו שכרו מהנתבעת דירתה ושהו בה כ 3 שנים.

אחד הסעדים הנתבעים הינו צו עשה להשבת שיק ערבות שטרם נפדה, אולם ממילא בית המשפט לתביעות דן בסעדים כספיים עד לסכום מוגדר או בסעד שעניינו צו להחלפת מצרך או תיקונו או ביטול עסקה. יש לראות בסעדים המנויים בסעיף 60 לחוק בתי המשפט בגדר רשימה ממצה, היות ומדובר בערכאה המרחיבה מאוד (מחד) את זכות הגישה לערכאות; אך מאידך, בעניינים מתוחמים, שאין להרחיבם. מדובר בדין ספציפי הגודר סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. מכאן שסעד זה אינו בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות.

באשר לסעד הכספי, כאן מדובר בעיקר על עגמת נפש כתוצאה משורה של ליקויים או תקלות שהתגלו בדירה, לרבות סכום של 104 ₪ בגין החלפת סיפון בכיור והחלפת בית מנורה. הנתבעת מצידה הגישה תביעה שכנגד, בה לא ראיתי ממש.

יצוין כי גם ביחס לתביעה העיקרית לא מצאתי ממש ברובה , אך הדבר אינו מחייב להגיש תביעה שכנגד. אסתפק בדוגמה אחת, הנתבעת טוענת שבשל התערבותו של התובע מצאה עצמה משלמת 2000 ₪ בגין תיקון רכוש משותף בבניין, ממנו נזלו מים למטבח דירתה , כאשר הסכום היה אמור להתחלק בין הדיירים לפי חלקם היחסי, והם היו נכונים לשלם חלקם; אולם הנתבע שביקש לוודא שהתיקון יבוצע, הוציא שיק לבעל המקצוע תוך ציון שאם לא תשיב לו הסכום, יקזז אותו משכר הדירה. לכן, שילמה הנתבעת כל הסכום מכיסה בסופו של יום. גם אם אניח שהדברים נכונים, הסעד בעניין זה אינו אמור להיות מכוון כלפי הנתבע שכנגד, אלא כלפי דיירי הבניין, בגין חלקם היחסי בהוצאות תחזוקת הבית המשותף (במקרה זה תיקון אותו צינור). ציינתי את הדברים מבלי שכמובן יש בהם כדי לחייב מי שאינו צד לתיק.

אני דוחה התביעה שכנגד. אני מקבל בחלקה את התביעה העיקרית ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 ₪ כסכום הכולל גם הוצאות המשפט. התשלום יתבצע בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח לצדדים.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ד, 07 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.