ת"ק 38167-08-16 סולומון נ' בן שמעון ואח'

 1)התובע הינו הבעלים של מרפאת השיניים "רהב, מרפאות שיניים כלליות" (להלן: "המרפאה").

2)בתאריך 15/3/16 פנה הנתבע למרפאה לצורך קבלת טיפול בשיניו. לאחר שהנתבע נבדק, הוכנה תכנית טיפול. הטיפול היה אמור לכלול עקירות, טיפולי שורש, מבנים, גשר זמני וגשר חרסינה. הנתבע התחיל לקבל טיפול, בהתאם לתכנית שהוכנה, אולם בטרם הסתים הטיפול הוא ביקש להפסיק את הטיפול משום שנקלע לקשיים כספיים.

3)בתביעה שבפניי עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של 14,050 ₪, שזה הסכום שמגיע לו, לטענתו, עבור הטיפול שבוצע בשיני התובע, עד לשלב בו הופסק הטיפול.

כאן המקום לציין, כי אין חולקין שהנתבע לא שילם לתובע סכום כל שהוא על החשבון. צ'קים דחויים שנתן לתובע, חוללו באי פירעון, בשל העדר כיסוי.

4)מכתבי הטענות ומדברי הצדדים בישיבת יום 27/11/16 עלה כי המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מה הטיפול שבוצע בשיניו של הנתבע, עד להפסקת הטיפול, ומה התשלום שמגיע לתובע עבור הטיפול שבוצע. לכן הצעתי, באותה ישיבה, כי ימונה רופא שיניים כמומחה, על מנת "... שיבדוק מה העבודה שבוצעה על ידי התובע ויעריך את הסכום שמגיע לתובע עבור מה שבוצע". הצדדים קיבלו את ההצעה ובהחלטתי מיום 30/11/16 מיניתי את ד"ר שאדי טנוס, בהסכמתו, לשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש.

5)בישיבת יום 8/1/17, שנקבעה להמשך דיון, התברר כי חוות הדעת של ד"ר טנוס טרם התקבלה. באותה ישיבה נתנו הצדדים את הסכמתם כי יינתן פס"ד, לאחר קבלת חוות הדעת, "על סמך מה שיקבע המומחה בחוות דעתו".

ראוי לציין כי חוות הדעת, מיום 5/1/17, התקבלה כבר ב- 8/1/17, אולם נסרקה לאחר שהדיון הסתיים.

6)בחוות דעתו מפרט ד"ר טנוס מה העבודה שבוצעה והעריך את עלות העבודה בסכום כולל של 7,300 ₪, כולל מ.ע.מ.

אשר על כן, ולאור ההסכמה שנתנו הצדדים בישיבת יום 8/1/17, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 7,300 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 750 ₪.