זיו נ' ידאי

בבקשה לביטול פסק דין

רקע

1.ביום 19/02/17 הגיש המשיב תביעה כספית על סך של 8,300 ₪ כנגד המבקש, בגין טיפול והחלפת ציוד ברכב האספנות של המשיב. המבקש לא הגיש כתב הגנה במועד וכן לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 31/08/17, לפני כב' הרשמת הבכירה דליה אסטרייכר שנעתרה לבקשת המשיב ונתנה פסק דין במסגרתו חויב המבקש בתשלום מלוא סכום התביעה.

תמצית טענות המבקש

2.ביום 26/12/17 הגיש המבקש את הבקשה דנן לביטול פסק הדין מאחר ולטענתו לא ידע על הגשת התביעה נגדו ואף לא קיבל לידיו את כתב התביעה.

3.לטענת המבקש, נודע לו לראשונה על כתב התביעה, ביום 13/12/17 בעת שכתב האזהרה בתיק ההוצל"פ הונח על פתח דלתו. למבקש טענות הגנה טובות כנגד התביעה, לרבות העובדה שלא התחייב לטפל ברכבו של המשיב וכן משיקולי צדק- פגם בהמצאת כתב בי-דין.

תמצית טענות המשיב

4. אין לבטל את פסק הדין מאחר ומסירת כתבי בי דין למבקש נעשתה כדין. המבקש קיבל את כתב התביעה ארבעה חודשים לפני שקיבל את כתב האזהרה מלשכת ההוצל"פ , באותה הכתובת בה קיבל את כתב התביעה. כתב האזהרה נמסר לאשת המבקש ביום 12/12/17 שסירבה לקבלו. המבקש משקר. מחדליו של המבקש, לרבות אי התייצבותו לדיון שנערך בהעדרו, נבעו מחמת רשלנותו וזלזול בביהמ"ש גרידא.

דיון והכרעה

5.  

לענייננו יפים דבריו של כב ' השופט בדימוס צ . זילברטל:

" קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט."( רע"א 1957/12 ‏ זהרה חלה נ' יוסף כהן (22/5/12). ( ההדגשות שלי א.ד)