ת"ק 37929-04-15 נשיא ואח' נ' שוורצמן ואח'

עניינה של התביעה שבפני בתאונה שהתרחשה ביום 13.05.13.

אין חולק, כי המדובר בתאונת שרשרת. עוד אין חולק, כי רכב הנתבע 2 פגע ברכב הנתבע 1 והדפו אל עבר רכב התובעים. כתוצאה מכך, נפגע רכב התובעים.

הצדדים נחלקו בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבע 1 לנתבע 2, וכן בשאלת הנזקים שהוכחו.

בדיון שהתקיים בפני, טענו הצדדים בעל פה לסוגיות שבמחלוקת. בהמשך לדיון, אפשרתי לתובעים להגיש ראיות נוספות להוכחת נזקיהם הנטענים ולאחר שהוגשו מסמכי התובעים, ניתנה זכות התגובה לנתבעים לראיות אלו.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בראיות שהובאו בפני ושמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דינה של התביעה להתקבל בחלקה, ואלו נימוקיי:

ראשית, לשאלת חלוקת האחריות בין הנתבע 1 לנתבע 2 – כאמור, אין מחלוקת כי רכב הנתבע 2 פגע ברכב הנתבע 1 והדפו אל עב רכב התובעים. בנסיבות העניין, אני קובעת כי חרף נטילת האחריות ע"י הנתבע 2, באופן בלעדי, יש טעם בטענות התובעים כי לנתבע 1, אחריות חלקית להתרחשות התאונה, שכן די היה בהדיפת רכבו על מנת להביא לפגיעתו ברכב התובעים. לפיכך, ניתן לקבוע עפ"י מאזן ההסתברויות כי לו היה מקפיד הנתבע 1 על שמירת מרחק כנדרש מרכב התובעים, הייתה נמנעת הפגיעה בו. אשר על כן, אני קובעת כי האחריות לפגיעה ברכב התובעים הינה בשיעור של 80% לנתבע 2 ו – 20% לנתבע 1.

לשאלת הנזק:

התובעים עתרו לחייב את הנתבעים בנזקים שלהלן: