ת"ק 37773-07-13 צירני ואח' נ' שטיין ואח'

1.לפני תביעה כספית על סך 15,000 ₪ כפיצויים בגין הפרת הסכם שכירות בין התובעת ששכרה דירה מהנתבע.

התובעת מותחת ביקרות על הסכם השכירות, שלטענתה הוכנסו בו דברים לא הגיוניים שהיא לא שמה לב אליהם עם חתימתה על חוזה השכירות, כגון, ההוראה שהיא תישא בחוב של החשמל שנשאר מהדיירים הקודמים, והצהרה שהתובעת היא יהודייה ועוד.

התובעת טענה כי כעבור שלושה חודשים מחתימת חוזה השכירות, דרש ממנה הנתבע להמציא שיקים ושטר חוב. התובעת נאלצה, לטענתה, לבטל את החוזה ולצאת מהדירה כעבור חודשיים מכניסתה לדירה.

לטענתה היא שילמה דמי שכירות, אך חרף זאת הלך הנתבע ותבע אותה בבית דין רבני בירושלים יחד עם הוריה וכתוצאה מכך היא נמצאת בריב עם ההורים. התביעה בבית דין רבני הינה בגין הפרת התובעת לחוזה השכירות ובגין חוב חשמל, הסיבה שהנתבע תבע את התובעת בבית דין רבני היא החליטה להגיש תביעה נגדו בבית משפט זה.

2.הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד, בהם טען כי התובעת והנתבעת שכנגד נותרה חייבת לו עבור דמי צריכת חשמל ובגין הפרת חוזה השכירות, כגון אי תשלום עבור כל חודשי השכירות, אי המצאת שטר חוב על סך 20,000 ₪, אי ניהול חשבון לספקי שירות לדירה ועוד.

3.הצדדים זומנו לדיון בפני ביום 26.2.15. התובעת טענה כי היא לא קראה את החוזה לפני שהיא חתמה עליו, היא טענה כי שילמה את כל דמי השכירות וכי עזבה את הדירה כעבור חודשיים מכניסתה לדירה.

הנתבע בעצמו טען כי התובעת לא הוכיחה רמאות מצדו ,וטען כי הוא פעל כהלכה בביצוע החוזה וכי מגיע לו פיצוי בגין הפרת ההסכם.

4.הצדדים לא הניחו בפני את כתבי הטענות ואת פסק הדין של בית הדין הרבני, כדי שאוכל לעמוד על הסוגיות שנדונו בו.

מכל מקום ,התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחות תביעתה במידה הנדרשת במשפט אזרחי. טענתה כי לא ידעה על מה היא חותמת כי לא קראה את החוזה לא הוכחה.

ראה: ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני ברק פ"ד מ"ד (1), 341 נקבע כי:

"אדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו,

לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא

ידע על מה חתם ובמה התחייב, חזקה עליו