בוימן ואח' נ' מרסיאנו

כתב התביעה:

1.ביום 7/1/2016 מכרו התובעים לנתבע מחצית הזכויות במגרש ברחוב הזכוכית בחדרה תמורת 1,050,000 ₪ בהתאם לתשריט -חלוקה שצורף להסכם.

במועד מסירת-החזקה טען הנתבע כי השכנים ה"ה עזורה - השותפים הנוספים בחלקה ואשר חתמו על תשריט החלוקה, בנו את ביתם בחריגה מגבול המגרש שיועד להם.

2.לשיטתם – הנתבע טען כי המודד מטעמו העריך את שווי הקרקע שתפסה משפחת עזורה במגרש שנרכש על ידו היה בסך 11,000 ₪.

לפיכך הוסכם כי עד להסדרת העניין מול משפחת עזורה ימשיך הנתבע להחזיק בסכום זה בידיו.

3.התובעים הגישו תביעה נגד משפחת עזורה בגין חריגה זו. אך לדבריהם, בבית המשפט הציגה משפחת עזורה מפת-מדידה מטעמה לפיה הם לא חרגו משטחם. התביעה נמחקה.

4.התובעים פנו למודד מטעם הנתבע מר איימן מחאמיד שמסר להם שאכן טעה במדידה שנעשתה על ידו, אך גם לאחר שהנתבע שמע את הדברים מפי המודד מטעמו, הוא עדיין מסרב להחזיר לתובעים את הסך של 11,000 ₪ .

כתב ההגנה:

5.לטענת הנתבע, לא ברור סכום התביעה שהוגשה על סך 30,000 ₪ בעוד שהמחלוקת בין הצדדים היא לגבי הסכום בסך 11,000 ₪ בלבד.

עד להגשת כתב-ההגנה לא טרחו התובעים להמציא לנתבע את מפת המדידה העדכנית לפיה השטח שנרכש על ידו אכן מהווה 445 מ"ר לפי ההסכם.

לדבריו, בפועל השטח שהועבר הוא בסך 441 מ"ר ולא 445 מ"ר כפי שהוסכם.

בהתאם לחישוב שצריך לעשות עלות כל מ"ר הייתה 2,359 ₪ ולפיכך יש לקזז מהסכום בידו סך של 9,438 ₪ בגין אותם 4 מ"ר שלטענתו הועברו בחוסר משטח המגרש שלו.

6.עוד טוען הנתבע כי בהתאם לנספח להסכם המכר שילם 30,000 ₪ נוספים עבור תיעוד שלא קיבל. הוא שומר על זכותו לתבוע את שמגיע לו – ובדיון הוסיף – אם הבנתי את דבריו נכון – שהסכום המוחזק על ידו הוא חלק מאותם 30,000 ₪, כך שבכל מקרה אין הפרה-יסודית של החוזה מצדו.

דיון והכרעה:

7.הנתבע טוען: גם אם עזורה לא פלשו לשטח המגרש שלי – עדיין קיבלתי 4 מטרים רבועים פחות מהשטח שננקב בחוזה – ושווים הוערך ב 11,000 ₪ - כך שאיני צריך להעביר לתובעים את הסכום.