עובדיה נ' סלח ואח'

תביעה קטנה ע"ס 26,170 ש"ח.

בכתב התביעה נטען כי התובע אחסן סירת מנוע שבבעלותו בחוף טרפז הולידיי אין אצל הנתבעים תמורת דמי אחסון בסך של 8,000 ש"ח .התובע רכש ציוד רב ויקר אותו שם בסריה ואף התקין מערכת סטריו משוכללת.

ב - 19.3.2016 ביקר התובע בחוף על מנת להכין את הסירה לקיץ אך הופתע לראות שהכיסוי של הסירה נקרע והציוד שהיה בתוכה נעלם. התובע פנה אל הנתבע שלא הושיע אותו ואז הגיש תלונה במשטרה . חברת הביטוח של התובע כיסתה אך ורק את החלקים הקבועים שנגנבו מהסירה שכלולים בפוליסה אך לא פיצתה אותו בגין הציוד. הנתבע התכחש לאחריות והתובע ביקש למשוך את הסירה מהחוף אך הנתבע התנה זאת בתשלום 1,600 ש"ח. התובע נאלץ לשלם את הסכום מחוסר בררה.

התובע מבקש לחייב את הנתבעים לשלם לו את עלות הציוד שלטענתו נגנב מהסירה.

לכתב התביעה צורפה רשימה של הפריטים בגינם מבוקש הפיצוי.

הנתבע הכחיש את טענות התובע ביחס לאירוע הגניבה וטען כי לא היו דברים מעולם . בנוסף טען , כי התובע התחייב לשאת בכל הנזקים שייגרמו לסירה. התלונה למשטרה הוגשה שבועיים לאחר הגילוי של הגניבה הנטענת. ולא עוד אלא שאין התאמה בין רשימת הציוד הנטענת לבין הצהרת התובע בפני השמאי מטעם חברת הביטוח.

לטענת הנתבע, התובע בדה ממוחו את אירוע הגניבה.

התובע חזר לפני על טיעוניו שבכתב התביעה והוסיף כי הפוליסה אינה מכסה את הציוד אלא רק דברים שהם חלק בחלתי נפרד מהסירה.

התובע הכחיש חתימתו על ההסכם ת/1 לפיו מצהיר בעל הסירה כי :