ת"ק 37642-01-17 יצחקי נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

לפני תביעה על סך כ-19 אלף ₪.

התובע טוען כי באפריל 2015 רכש מכשיר טלפון ב-36 תשלומים. להפתעתו, חויב בחודש מאי בתשלום אחד ובסכום גבוה מהמוסכם. לאחר שיחות טלפון רבות עם נציגי הנתבעת הובטח לו כי חשבונו יזוכה בסכום החיוב השגוי וכי יחוייב בהתאם לסיכום בסכום התשלום החודשי בלבד. רק בחודש יוני זוכה חשבונו, בסכום חלקי, וההפרש (בסך כ-500 ₪) טרם הוחזר לו. התובע נדרש לפניות לנתבעת באמצעות עורך דין והתשובות שקיבל סתרו גרסאות קודמות שנמסרו לו.

נוכח כל האמור עותר התובע להשיב לו את סכום ההפרש וגביה ביתר (בסך כ-1000 ₪ בגין שני חיובים אלו), לפצותו בגין הוצאותיו (כ-3,000 ₪) ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו (15,000 ₪ נוספים).

הנתבעת טוענת, מנגד, כי אכן נגרמה תקלה בעטיה חויב התובע במלוא סכום הרכישה בתשלום אחד ולא בתשלומים, אך כי למעט תקלה זו אין ממש בטענות התובע. לגרסת הנתבעת מכשיר הטלפון שרכש התובע לא היה כ-1,800 ₪ (כולל מע"מ) אלא כ-2,700 ₪. עוד נטען כי חיובו החודשי של התובע כלל הן חיוב בגין עלות המכשיר והן בגין תכנית השימוש שלו – ובסה"כ 109 ₪ לחודש (ולא 49 ₪ כנטען בתביעה).

בעקבות פנייתו של התובע תוקן החיוב השגוי שבוצע והוחזר לחשבונו של התובע הסכום שנגבה ממנו בתשלום אחד, בטעות – סך כ-2,500 ₪ הוחזר לחשבונו וסך של כ-500 ₪ קוזז מחשבוניות חודשיות. עוד נטען כי גם אם נפל פגם בהתנהלות הנתבעת הרי שסכום התביעה מופרז.

דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד.

לא מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח שמחיר הטלפון אותו רכש לא היה, כטענת הנתבעת, בסך כ-2,700 ₪. טענת הנתבעת נתמכת במסמכים ובתרשומים, בעוד שהתובע סומך טענתו על אמירה בעל פה ועל הבטחה שקיבל באמצעות אחיו (כמצוין גם בפרוטוקול הדיון). אחיו של התובע לא העיד ולא צירף תצהיר, ובהעדר ראיה אחרת הרי שלפני טענה בעל פה שאין בה כדי לסתור ראיות בכתב שהגישה הנתבעת.

כך גם ביחס לחיוביו החודשיים של התובע, אשר מהראיות שהוצגו עולה כי סכומן כולל הן את החיובים ביחס למכשיר והן את אלו הקשורים לשירותים אותם הוא מקבל מהנתבעת.

יחד עם זאת, אין מחלוקת כי בהתנהלות הנתבעת נפלה תקלה כאשר החיוב לא נערך על פי הסיכום עם התובע, בתשלומים, וכי חויב בתשלום משמעותי יחיד.

בגין תקלה זו ובגין הזמן והמאמץ שנדרש התובע להשקיע לשם תיקון האמור על הנתבעת לפצותו. לא מצאתי, עם זאת, כי הנתבעת נותרה חייבת לתובע סכומים שחויב בהם – שכן שוכנעתי מראיות הנתבעת כי אכן הוחזר לתובע כל החיוב שנגבה בניגוד לאופי הסיכום בין הצדדים.

רובה ככולה של התביעה מתבסס על דרישה לפיצוי בגין עגמת נפש ולהוצאות משפט (כ-95% מסכום התביעה!). אמנם, אין מניעה כי בעלי דין בתביעות קטנות יקבלו ייעוץ משפטי עובר להגשת התביעה, ולעתים – כבמקרה דנן – מוגשת התביעה לאחר שנערכו פניות מטעמו של מי מהצדדים לרעהו באמצעות עורך דין. יחד עם זאת, אין בדרישה להחזר הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ כדי לעמוד בדרישה החלה על תובע להקטין נזקיו וממילא לא ניתן לדרוש מהנתבעת לשאת בהוצאות שהתובע בחר לשאת בהן ואשר לאו דווקא היו הכרחיות לצורך השבת המצב לקדמותו וצמצום נזקיו.

סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בגין הוצאותיו וטרחתו, שנגרמו בשל הפרת ההסכם בין הצדדים באשר לאופי חיובו של התובע, בסך 750 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.