שניידר נ' ד.ס רהיטי יוקרה (2001) בע"מ

זו תביעה לביטול עסקה שלפיה התובעת רכשה ביום 27.1.16 מאת הנתבעת 2 כורסאות וספה תמורת 27,000 ₪ ו-550 ₪ הובלה.

התובעת עותרת לביטול העסקה ולסכומים הבאים:

27,000 ₪ ששולמו בעבור הריהוט.

550 ₪ ששולמו עבור ההובלה.

585 ₪ עבור ייעוץ חיצוני.

570 ₪ עבור הוצאות משפט כפולות.

לטענת התובעת הסלון התקבל אצלה ביום 29.5.16 והספה נראתה רפויה ומקומטת מאוד. לאחר מספר פניות לגבי התקמטות ושקיעה של הספה ולאחר ביקורים של מומחים מטעם הנתבעת בביתה, התובעת הסכימה שהנתבעת תתקן את הספה תוך מילוי נוסף ובתנאי שתקבל תוקף אחריות של 5 שנים. עניין הארכת האחריות לא היה מקובל אצל הנתבעת, ולכן התובעת הגישה תביעה לבית המשפט. תביעה זו בוטלה בעקבות הבטחה של הנתבעת לספק לתובעת ספה חדשה מאותו דגם אך יותר חזק וכי הבטחה שהמצב של הפגמים לא יחזור על עצמו.

הספה השנייה סופקה לתובעת ביום 25.4.17, כבר בחודש מאי התובעת התלוננה על סימנים קלים של התקמטות. נציגי הנתבעת הגיעו לתובעת פעם נוספת ובדקו את המצב, אולם לא מצאו פגם בספה.

על אף זאת, לפנים משורת הדין, הנתבעת ביקשה מהתובעת לבקר בחנותה בנתניה ולבחור ספה אחרת במקום הספה השנייה שסופקה לה. התובעת ביקרה בחנות בנתניה אך לא מצאה שום דבר שמתאים לצרכיה. מאוחר יותר, הנתבעת הזמינה אותה למרכז של "דיוואני" בראשון לציון וגם שם לא מצאה התובעת ספה מתאימה, אם כי הייתה ספה אחרת, יקרה יותר באלפי שקלים, והתובעת התבקשה להוסיף 3000 ₪ בעבור הספה החדשה, אך סירבה לכך. מכאן התביעה שבפנינו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין כל ממש בתביעה זו ודינה להידחות, מהנימוקים הבאים:

1. התביעה נגועה בחוסר תום לב:

התובעת עותרת ל-27,000 ₪ שזהו הסכום שהיא שילמה בעבור הספה ושתי הכורסאות.

אך אין כל פגם בכורסאות, ובפועל מה שהיא שילמה בעבור הספה מסתכם ב16,000 ₪.