ת"ק 37457-03-16 ביתאן נ' דגן

1. עניינה של התביעה שלפניי בפגיעה בין רכבים שהתרחשה ביום 3.12.15 במושב בית עוזיאל.

2. לטענת התובע, נסע במושב בסביבות השעה 18:30 כאשר הנתבע חתך את נתיב נסיעתו מצד ימין. התובע הסיט את רכבו שמאלה על מנת שלא להיפגע אך הנתבע המשיך עוד כשישה מטרים וחסם את דרכו. הנתבע ניסה להסיט את רכבו שמאלה לעבר עצי דקל המצויים במקום אך הנתבע נסע פעמיים אחורנית בעוצמה ופגע ברכבו במתכוון. לאחר מכן ברח הנתבע הביתה וסרב להחליף פרטים עם התובע אשר צילם את נזקי הרכבים מהתאונה. התובע צירף לתביעתו הערכת מחיר ותבע 27,375 ₪ בגין נזקיו. התובע הסביר כי קיימת מערכת יחסים סבוכה בין משפחות הצדדים והאירוע הנדון קרה על רקע מתיחות זו.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי בשעה שנסע ישר ובאיטיות בנתיבו, הגיח לפתע רכב התובע מאחורי רכב הנתבע, לא שמר מרחק ופגע עם חלקו הקדמי בחלקו האחורי של רכב הנתבע.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע עם רכבו במושב. כשלפתע רכב הנתבע חלף על פני רכבו וחסם את דרכו. התובע הסיט רכבו שמאלה וניסה להמשיך בנסיעה אך הנתבע שב וחסם את דרכו. התובע אשר לא יכל להסיט את רכבו עוד שמאלה נחסם. בשעה זאת נסע הנתבע עם רכבו אחורנית פעמיים פגע בעוצמה ברכבו וברח מהמקום. בדיון הציג בפני התובע קלטת המתעדת לטענתו את האירועים שקדמו לקרות התאונה, קרי חסימת הכביש הראשונה ע"י הנתבע וניסיונות התובע להמשיך בדרכו בכביש. בנוסף, הציג חוו"ד שמאי המעמידה את הנזק לרכב על סך 20,453 ₪ בתוספת שכ"ט שמאי בסך 800 ₪.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי נסע עם רכבו במושב והאט על מנת לפנות שמאלה לעבר ביתו. בשלב זה חש בפגיעה מאחורה. הנתבע שהבחין כי מדובר בתובע העדיף שלא להתעמת עימו ונסע אל עבר ביתו. הנתבע טען כי מדובר היה בפגיעה בשוגג ולאחר שעומת עם הקלטת טען כי אינו מזהה את רכבו בקלטת אך הודה כי אכן בטרם האירוע חלף על פני רכבו של התובע.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה נסע עם רכבו אשר נחסם ע"י רכבו של התובע שוב ושוב עד אשר הביא לעצירתו המלאה. בשלב זה חזר הנתבע עם רכבו אחורנית ופגע פעמיים במתכוון ברכב התובע וברח מהמקום.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה האירוע ארע באופן שתיאר קרי, פגיעה מכוונת של רכב הנתבע ברכב התובע, שכן במידה וטענת הנתבע היתה נכונה שאז היינו רואים נזק של מעיכה קלה על רכבו של הנתבע בעוד בתמונות הרכב של הנתבע שהוצגו על ידי הנתבע עצמו נראית פגיעה עוצמתית אשר יצרה חור בגוף הרכב של הנתבע. לפיכך, תמונות הנזק של התובע והנתבע מחזקות את גרסת התובע לפיה הנתבע אכן פגע ברכבו באופן המתואר על ידו.

יתרה מכך גרסתו של הנתבע היתה בלתי מהימנה והתגלו בה סתירות, כך למשל טען תחילה כי התובע נסע מאחוריו ורק לאחר שעימת אותו בית המשפט עם הקלטת הודה כי חלף על פני התובע. יתרה מזו, היה מקום להניח שלו נפגע הנתבע באופן בו הוא מתאר הרי שהיה מגיש תביעה כנגד הנתבע בגין נזקי רכבו. ברם, תביעה כזו לא הוגשה עד היום והדבר אומר דרשני.