ת"ק 37319-12-15 פוני נ' סטודיו 4 (1985) בע"מ

1.התובע הינו נגר במקצועו ואשר לטענתו, במהלך שנת 2008, סיפק לנתבעת לוחות עץ בסך של 1,290₪, בתוספת מע"מ בסך 200 ₪, סה"כ 1490 ₪. כמו כן, לטענתו, ביקש מהנתבעת לשלם לו עבור לוחות העץ ואף המציא לה חשבונית מס כדין, אך פנייתו לא נענתה (להלן: החשבונית).

2.הנתבעת טוענת באמצעות נציגה מטעמה שפעילותה של הנתבעת הפסיקה בשנת 2010 וכיום נושאת שם אחר ועוסקת בתחום פעילות אחר מזה שעסקה בו בעבר. לטענת הנתבעת, אכן קיבלה שירותי נגרות מהתובע בעבר, אך לוחות העץ הספציפיים נשוא התביעה לא זכורים לה. למעשה, התובע הגיש את תביעתו פרק זמן קצר לפני חלוף תקופת ההתיישנות של שבע שנים ולכן קיים קושי אצל הנתבעת לדעת כיום אם אכן קיבלה לוחות אלה, ואם בכלל הזמינה אותם, או לא. לפנים משורת הדין, הנתבעת הציעה לשלם לתובע מחצית מסכום התביעה וזאת כמחווה של רצון טוב.

3.כידוע, קיימת חובה על עוסק לשמור לפרק זמן של שבע שנים את התיעוד הנלווה לפנקסי החשבונות שהוא מנהל (ראו: סעיף 1 לתקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ו – 1976, וכן ראו הוראות סעיפים 5 עד 10 וסעיף 25(ג) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג – 1973).

4.בנסיבות אלה, התובעת היתה יכולה לבדוק בנקל בספרי החשבונות שלה אם חשבונית זו קיימת אצלה או לא. אם אין תיעוד לחשבונית זו בספרי הנהלת החשבונות של הנתבעת, ייתכן שהיה מקום לקבל את טענתה שהשיהוי של התובע בהגשת תביעתו גרמה לה לנזק ראייתי בשל קושי לדעת כיום מה אירע לפני 7 שנים. על אותו משקל, אם יש תיעוד לחשבונית זו בספרי הנהלת החשבונות שלה, קרי ישנה אינדיקציה לכך שניכתה את מס התשומות שנכלל בחשבונית שנמסרה לה על ידי התובע ואף כללה אותה בדיווחיה למס הכנסה כהוצאה, הרי שאין בסיס להתנערותה של הנתבעת כיום מתשלום חובה כלפי התובע.

5.הנתבעת לא ערכה את הבדיקה האמורה והסתפקה בטענה כללית שלא זכור לה שקיבלה את השירות נשוא החשבונית מהנתבע.

6.בנסיבות אלה, יש לקבל את התביעה במלואה. על כן, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. 1,290 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.12.08 (תאריך החשבונית) ועד היום.

ב.הוצאות משפט בסך 500 ₪.

7.הסכומים האמורים ישולמו לא יאוחר מיום 1.1.17 והחל ממועד זה ואילך יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.