ת"ק 37284-02-16 דיאמנט נ' י.ד נחלה נכסים בע"מ

לפניי תביעה שהגיש התובע לפיצוי מכח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982, הידוע בכינויו "חוק הספאם".

לטענת התובע, קיבל מן הנתבעת מסרון (הודעת אס אם אס), הכוללות דבר פרסומת, כמשמעותו בחוק, וזאת על אף שמעולם לא הסכים לכך.

הנתבעת מכחישה כי שלחה את המסרון לתובע. הנתבעת הדגישה, כי המסרון אינו כולל כל אמצעי מזהה הקושר את המסרון אליה ובהתחשב בתוכנו של המסרון, המפרסם מוצר או שירות שקיימים גורמים לא מעט המספקים אותו (שיווק קרקעות בבאר יעקב), אף לא הוכח, ולו בדוחק, כי המסרון נשלח על ידיה או על ידי מי מטעמה.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי דין התביעה להידחות משהוגשה בחוסר תום לב, מקום בו הוכנה והוגשה למעשה לא ע"י התובע כי אם ע"י חברה מסחרית בשם "ספאם אוף" אשר עיסוקה בהגשה סיטונאית של תביעות ספאם, תוך שהיא מעניקה פלטפורמה ושירותים לאנשים שקיבלו הודעות ספאם, ופועלת בשמם למימוש זכות תביעתם תמורת קבלת נתח בפיצוי.

התובע הודה בכך שנעזר בשירותיה של חברת "ספאם אוף", אשר סייעה לו בהכנת כתב התביעה והגשתו, והיא אף זו שערכה את הבירור אשר הוביל בסופו של דבר לקישור המסרון שנשלח אל הנתבעת (כעולה גם מעדותו של העד שהעיד בפניי). התובע אף אישר כי חברת "ספאם אוף" צפויה לקבל נתח מן הפיצוי שייפסק לטובתו, אם ייפסק, ולשאת בהוצאות המשפט, אם ייפסקו לחובתו. יחד עם זאת, התובע טען כי אין בכך כל פסול, ומכל מקום הוא קיבל את הודעת הספאם ולפיכך עומדת לו עילת תביעה.

אודה, כי הצדדים הניחו לפתחי סוגייה מעניינת, אשר בהחלט יהיה מקום לדון ולהכריע בה בבוא העת. אלא, שלהבנתי בענייננו אין השאלה עולה לדיון כלל, משהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו במובן הבסיסי ביותר של הצגת אותו מסרון פרסומת אותו לטענתו קיבל מן הנתבעת.