ת"ק 37178-12-15 חדאד ואח' נ' שטרית

מבוא

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 6/3/16, לפיו התקבלה תביעתם של התובעים, והנתבע חוייב לשלם לתובעים סך של 7043 ₪, וכן הוצאות משפט בסך של 600 ₪, בצרוף הצמדה וריבית כחוק.

    

2. הנתבע הגיש בקשה מפורטת, ביום 15/3/16, בו הוא טוען כי ביום הדיון הגיש הוא כתב הגנה וכן בקשת דחייה שהתקבלה בו במקום: לטענתו הוא הגיע במועד הדיון להיכל, פנה למזכירות בבקשה לדחייה במעמד הדיון עצמו, כחצי שעה לפני תחילתו הקבועה, ולטענתו הפקידה של השופט העבירה את בקשתו לשופט ולאחר מכן אמרה לו שהוא יכול ללכת. עוד מציין הוא כי הוא הינו נכה וחולה, וכן שחברת הביטוח שלו מתקנת את הנזק, ולדבריו תוך מספר ימים "הכול יסודר".

    

3. בקשת הנתבע הועברה לתגובת התובעים אשר התנגדו בתגובתם לביטול פסק הדין שניתן. לטענתם, לא מתקבל על הדעת שהנתבע הופיע לדיון , ראה אותם בהיכל והסיק כי הדיון מבוטל והלך, ואם עשה כן הרי היה בכך זלזול כפול ומכופל בהם, כמו כן, טוענים הם כי טענותיו שהרטיבות תטופל אינן רלוונטיות לעניין הנזק שהם תובעים בגין הרטיבות. עוד לדבריהם, הנתבע עצמו מודה בהגנתו בארוע נשוא התביעה. מסיבות אלו מתנגדים הם נמרצות לקבת הבקשה לביטול פסק הדין.

    

   דיון והכרעה 

    

4. בית המשפט מביע את מורת רוחו הרבה מאי התייצבותו של הנתבע לדיון, על נימוקיה, אשר אינם מתקבלים על הדעת: ראשית, אין עסקינן בשופט כי אם בשופטת, לשופטת אין כל

   "פקידה", וככלל, איש מלבד השופט אינו מוסמך להיעתר לבקשת מי מהצדדים ולהורות על ביטול מועד דיון הקבוע בפניו. זאת ועוד, כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשת הדחייה הרי שמועד הדיון קבוע בעינו. מיותר לציין כי כעולה מטיעוני הנתבע, הוא הגיש הן את הגנתו והן את בקשת הדחייה האמורה, כחצי שעה לפני תחילת הדיון הקבוע, כך שיש להניח כי בית המשפט כלל לא עיין בהן עד למועד הדיון. בנסיבות אלו טענותיו של הנתבע אינן סבירות והינן בלתי מתקבלות על הדעת.