ת"ק 3694-04-14 מנשה נ' ובינוי בע"מ

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובע בגין נזק שנגרם לו לרכבו - קטנוע תלת-גלגלי (להלן: "הקטנוע") בעטיה של תאונה מיום 26.5.13 (להלן: "התאונה") בשל בור פתוח, כך לטענת התובע. התובע עותר לפיצוי בסך 14,580 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים

3) התובע טוען בין השאר, כי ביום 26.5.13, עת נסע ברחוב דב יוסף, בירידת כביש פת גילה, נתקל בבור פתוח באמצע הכביש, הגלגל הקדמי התפוצץ, איבד שליטה על הקטנוע ונפל. התובע טוען כי נחבל ברגלו וגם הקטנוע נחבל. בכתב תביעתו מתאר התובע את המגעים שהיו בינו לבין הנתבעת בניסיונות לקבל פיצוי על נזקו, אך משלא הסכים התובע להצעות הנתבעת, הוגשה התביעה דידן. התובע טוען כי הנתבעת התרשלה בעבודותיה בכביש בכך שהותירה בור מסוכן פתוח באמצע הכביש וכי רק לאחר תלונתו חסמה הנתבעת את הבור בלוח ברזל גדול והציבה קונוס כתום המעיד על מכשול בכביש. התובע העמיד את תביעתו על סך 14,580 ₪ כאשר סכום זה כולל סך 5,500 ₪ בגין כאב וסבל, סך 5,900 ₪ בגין תיקון הקטנוע לפי חוות דעת שמאי, 3,000 ₪ עלות חוקר פרטי ו-180 ₪ בגין ביגוד שנקרע.

4) לעומת גרסה זו, הנתבעת טוענת בין השאר, כי התאונה מוכחשת וכי טענות התובע ביחס להתרשלותה כביכול בעבודות בכביש, מוכחשות מכל וכל. הנתבעת טוענת כי כל הסדרי התנועה והבטיחות בכביש אושרו על-ידי עיריית ירושלים ומשטרת ישראל. לטענת הנתבעת, שבועיים לפני מועד התאונה הנטענת, ביום 12.5.13, בוצע סיור בטיחות של ממונה בטיחות מטעם מזמין העבודה, ומהדו"ח שלו עולה כי הסדר התנועה נבנה ללא תקלות ועל-פי התוכניות. הנתבעת טוענת בנוסף, כי מבלי להודות באחריות למפגע, מנזקי הקטנוע ניתן ללמוד כי התובע נסע במהירות, ברשלנות ובחוסר זהירות. הנתבעת טוענת כי לפנים משורת הדין ומבלי להודות בתביעתו, הציעה לתובע חלופות לתיקון הנזקים ברכבו [ראו סעיפים 16 ו-17 בכתב ההגנה], אך סירב.

דיון והכרעה

5) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

6)מלבד גרסתו, התובע לא הניח לפני בית המשפט תשתית ראייתית מבוססת ומשכנעת שיש בה להוכיח את עצם אירוע התאונה עקב בור פתוח כפי שנטען על-ידו. לא הובאו תמונות של הבור הפתוח, לא הובאו תמונות ממועד קרות התאונה ולא הובאו עדויות על התאונה, כך שסבורני כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו לפי רמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, לשכנע את בית המשפט בדבר נסיבות קרות התאונה לפי גרסתו.

7) לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, אני מבכר את גרסת הנתבעת על גרסת התובע, משכן שוכנעתי כי גרסת הנתבעת הנה גרסה הגיונית וסבירה יותר בנסיבות העניין. הנתבעת שללה אפשרות קיומו של בור פתוח באמצע הכביש, בין היתר ובפרט לאור דו"ח הממונה הבטיחות שנערך כשבועיים לפני מועד התאונה ולפיו הסדר התנועה נבנה ללא תקלות.