ת"ק 36808-01-14 לרון נ' הוט

תביעה על סך 1,000 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעת בגין כספים שנגבו ממנו לטענתו שלא כדין.

1.בכתב תביעתו ציין התובע כי הצטרף אל שירותי הטלוויזיה, תשתית האינטרנט והטלפון שהנתבעת מספקת, וסוכם עמו כי לא יגבו ממנו דמי התקנה. ואולם, בניגוד למובטח, הנתבעת גבתה ממנו דמי התקנה בסך של 300 ₪. חרף כל הבטחות הנתבעת להשיב לו סכום זה, הדבר לא נעשה עד היום. בנוסף טען, כי הנתבעת אינה שולחת לו חשבוניות כפי שהיא מחויבת. בשל מה שכינה התנהלותה של הנתבעת ברמאות, ביקש כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 1,000 ₪.

2.הנתבעת לא חלקה על כך כי לא היה מקום לחייב את התובע בדמי התקנה והוא אכן זוכה מיידית בסך של359.94 ₪ ((זיכוי כנגד חיוב, מתוך חיוב כולל בסך של 454.53 ₪ - מתוכו סך של 301.54 ₪ בגין התקנת שירותי הטלוויזיה וסך של 152.89 בגין התקנת הציוד לאספקת שירותי הטלקום). הנתבעת הודתה כי בשל טעות מחישובית שנעשתה בתום לב חויב התובע ביתרת דמי ההתקנה בסך של 94.49 ₪. ואולם, סכום זה הושב לתובע ביתר והיא העניקה לו בתמורה זיכויים והטבות בסכום גדול הרבה יותר. כך, היא הוזילה לו את דמי המנוי החודשיים מסך של 301.54 ₪ לסך של 280 ₪ לתקופה של 12 חודשים. הטבה המגיעה לסך של 228 ₪. וכך, בהמשך, היא זיכתה את התובע בדמי ההתקנה בסך של 94.49 ₪. בנוסף, וכמחווה שרירותית בשל טענות התובע על עלותם הגבוהה של דמי המנוי החודשיים, היא נתנה לו הנחה נוספת בסך של כ-15 ₪ לחודש. את טענותיה תמכה הנתבעת בתיעוד מתוך מערכותיה הממוחשבות ומיומן התנועות שלה.

3.התובע מצדו טען כי כל ההטבות המובטחות לא קוימו וחוב הנתבעת נותר על כנו.

4.בדיון שהתקיים ביום 13.07.14 שבו הצדדים על טענותיהם.

דין התביעה להידחות.

5.עיינתי בנספחים שצרפה הנתבעת לכתב הגנתה ומהם עולה כי הנתבעת אכן השיבה לתובע את שגבתה ממנו, ואף בסכומים גבוהים בהרבה. יומן התנועות וההעתקים מהמערכות הממוחשבות של הנתבעת אכן מלמדים כי התובע קיבל הנחה של 20 ₪ לחודש בחיוב החודשי וכי מאוחר יותר הוא אף זוכה בעלות ההתקנה בסך של 94.49 ₪.

6.מנגד, התובע לא הציג כל ראייה לטענתו כי ההנחות והזיכוי המופיעים במסמכים של הנתבעת לא בוצעו בפועל על אף שיכול היה להוכיח זאת בנקל. די היה בהצגת דו"ח חיובים אחד של כרטיס האשראי או של דף חשבון הבנק במידה והתשלום לנתבעת נעשה בהוראת קבע, כדי להוכיח כי אין ממש בטענות הנתבעת שהוכחו כאמור באמצעות העתקים מהמערכת הממוחשבת שלה. בפני בית המשפט לא הוצגה כל ראייה כי ההנחות והזיכוי לא בוצעו, ובנסיבות אלו אין מקום שלא להסתמך על מסמכי הנתבעת שהונפקו כאמור, מתוך מחשביה.

7.בשולי העניין יצוין כי גם טענתו של התובע אודות אי קבלת חשבוניות מהנתבעת דינה להידחות. הנתבעת הציגה תיעוד מתוך מערכותיה כי התובע נרשם לאתר הנתבעת לקבלת חשבוניות והסכים להפסקת משלוח החשבוניות בדואר. יצוין גם, כי התובע אישר כי עובר לדיון כל החשבוניות הגיעו אליו, וגם מתוכם הוא יכול היה להצביע על כך שאין ממש בדבר הטענות למתן הנחה ומתן זיכוי על חשבון דמי ההתקנה שנגבו ביתר, אך הוא לא עשה כן.