שלומי נ' תמיר ואח'

לפניי תביעה על סך של 27,079 ש"ח שעילתה פיצוי בגין נזק שנגרם לרכב של התובעת מתאונת דרכים.

1.התובעת העידה כי ביום 27.11.2014 היא נסעה ברחוב הרצוג בתל אביב מערבה לכיוון דרך נמיר. בצומת שני נתיבים: הימני מיועד לנסיעה ישר, והשמאלי מיועד לנסיעה ישר ולפנייה שמאלה. התובעת נסעה בנתיב השמאלי וביקשה להמשיך בנסיעה ישר. לפתע הופיע רכב הנתבעת אשר נסע בנתיב לימינה, החל לפנות שמאלה מנתיב המיועד לנסיעה ישיר, ופגע בכנף הקדמית ימנית של רכב התובעת.

2.מנגד העידה הנתבעת 1, שנהגה ברכב, כי נסעה בנתיב השמאלי ברחוב הרצוג וביקשה לפנות שמאלה לרחוב הזוהר. מעט לפני הצומת עמד רכב בנתיב הנגדי עם שני גלגלים על הכביש, ולכן כלי רכב שהגיעו מהנתיב הנגדי סטו לנתיב השמאלי המיועד לפנייה שמאלה. על כן סטתה הנתבעת 1 מעט אל הנתיב הימני, אך עדיין הייתה בשמאלי. היא עצרה בצומת, אותתה לפנייה שמאלה והמתינה שכלי הרכב הנוסעים בנתיב הנגדי יעברו. לאחר מכן החלה לפנות. אז הגיחה התובעת ופגעה ברכב הנתבעים בחלק האחורי של צד הנהג. הנתבעים לא הציגו תצלומים של הנזק. הנתבע 2 (בעל הרכב) העיד שהנזק ברכבו היה באזור הדלת האחורית.

3.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש, ולאחר שהצדדים הדגימו לפניי את אופן קרות התאונה באמצעות דגמי מכוניות ובסיוע תצלום של הצומת – ולאחר התלבטות – מצאתי להעדיף את גרסת התובעת ולקבל את התביעה. הנתבעת 1 טוענת שרכבה עמד כשחלקו בנתיב הימני וחלקו בנתיב השמאלי לפני שהחלה לפנות. אם רוב הרכב היה בנתיב הימני, באופן שהותיר לתובעת די מקום לעבור, הרי שהיה על הנתבעת 1 לנקוט משנה זהירות ולוודא שהדרך פנויה לפני שסטתה מהנתיב והחלה לפנות שמאלה. אם הייתה עושה כן, הנזק היה נמנע. לעומת זאת, אם רוב הרכב היה בנתיב השמאלי, סביר להניח שתובעת הייתה עוצרת מאחוריו ולא מתנגשת בו. לא ראיתי לקבל את גרסת הנתבעת שלפיה התובעת עברה על קו הפרדה רצוף בניסיון לעקוף. הטעם לכך הוא שאם רכב אכן היה חוסם את הנתיב הנגדי – הסיבה שבעטיה חרגה הנתבעת 1 לנתיב הימני מלכתחילה – סביר להניח שהוא היה מפריע גם לרכב התובעת לעבור, או לפחות מרתיע אותה מ"להשתחל" בינו לבין רכב הנתבעים. אופי הנזק מעיד על פגיעה קלה, ואין בידי לקבוע שהתובעת נסעה במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי הדרך. על כן לא ראיתי לזקוף לחובתה אשם תורם.

4. התביעה מתקבלת החלקה. אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת את הנזק הישיר לפי חוות הדעת השמאית וחשבונית התיקון בסך של 19,634 ש"ח; סך של 1,200 ש"ח בגין שכר טרחת השמאי (לא ראיתי לאשר את כל הסכום בהיותו גבוה מהסביר); לא ראיתי לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך, שכן רכיב זה בחוות הדעת השמאית כפוף לעבור התאונתי של הרכב, והוצג לי בדיון תדפיס שלפיו הרכב עבר שתי תאונות בשנת 2011 שהסבו לו ירידת ערך בשיעור של 2.5% ו-3% (התדפיס סומן נ/1 וייסרק לתיקיית המוצגים); ובסך הכל 20,834 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (19.5.2015) ועד ליום פסק הדין. כמו כן תשלם הנתבעת 1 לתובעת הוצאות משפט בסך של 400 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ז בטבת התשע"ו, 8 בינואר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: