ת"ק 36615-02-14 אבו עווד נ' קרדן רכב בע"מ

1.תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה שארעה בכביש 6 בכיוון הנסיעה מצפון לדרום ביום 3.08.13. בתאונה היה מעורב רכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").

2.טענת התובע הייתה כי הוא נסע בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה בכיוון נסיעתו, כשרכב הנתבעת שנסע בנתיב השמאלי סטה ימינה ופגע ברכבו בפינה האחורית שמאלית. הוא אמד את נזקיו בסך של 6,718 ₪.

3.מנגד, הנתבעת טענה כי התאונה ארעה בעטיו של התובע אשר עקף את רכב הנתבעת מימין, ניסה להשתלב לפניו כשהוא עובר בין הנתיבים ו"חותך" בין רכב הנתבעת שנסע בנתיב השמאלי לבין רכב נוסף שנסע בנתיב הימני. בנסיבות אלו הוא נפגע על ידי נהג רכב הנתבעת שלא הספיק לבלום את הרכב לחלוטין כדי למנוע את הפגיעה, אך האשמה רובצת לפתחו של התובע.

4.בדיון שהתקיים ביום 27.07.14 שב התובע על גרסתו. הוא ציין כי במועד התאונה היו עמו ברכב בן דודו וארוסתו, אך הם לא התייצבו למתן עדות מחמת חוסר זמן. לדבריו, מי שהתייצב מטעם הנתבעת להעיד כי הוא נהג ברכב אינו זה שנהג בפועל. לדבריו, העד שהתייצב אמנם נכח במקום אך מי שנהג ברכב היה אדם מבוגר, ככל הנראה אביו.

5.מנגד, התייצב מר יניב כהן שטען שהוא זה שנהג ברכב, כשאביו היה עמו. לדבריו, התובע נכנס לפני רכב הנתבעת וחרף ניסיונו לבלום באופן מידי, הוא לא הצליח למנוע את הפגיעה הקלה ברכב התובע.

6.עיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם כמו גם במסמכים שהוצגו בפני בדיון ולאחר ששמעתי את הנהגים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

7.נטל ההוכחה על התובע להוכיח את גרסתו במאזן הסתברויות, ולא זו בלבד שלא השתכנעתי כי גרסתו אודות התאונה היא הנכונה, אלא שתמונות הנזק תומכות יותר בגרסת הנתבעת. שתי הנהגים העידו כי נסעו במהירות גבוהה מאוד בהתאם לתנאי הכביש. במקרה שכזה, הדעת נותנת כי לוּ גרסת התובע הייתה נכונה, לפיה נהג רכב הנתבעת סטה תוך כדי נסיעה לנתיבו מבלי משים, די נהיר כי הנזק לרכב היה גדול הרבה יותר מזה שארע בפועל. מנגד, גרסת נהג רכב הנתבעת כי הבחין בתובע המנסה לחתוך את נתיב נסיעתו והוא בלם באופן מידי, הולמת במידה רבה יותר את הנזק המזערי שארע לרכב התובע.

8.מה גם, שהתובע ציין כי ברכבו היו שני נוסעים נוספים שיכלו להעיד על נסיבות התאונה והוא נמנע מלהביאם. בנסיבות אלו - ודאי נוכח העובדה, כי התובע ידע כי מדובר בגרסה מול גרסה ולעדותם של העדים נודעת חשיבות רבה - ההלכה היא כי חזקה שלוּ היו העדים מתייצבים לדיון, עדותם הייתה פועלת לרעתו.