קשקש ואח' נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

עניינה של התביעה שלפניי תאונת דרכים שהתרחשה בין רכב התובעים, נהוג בידי תובעת 1 ובין רכב נתבעים 2, 3, נהוג בידי נתבע 3. נתבעת 1 הינה מבטחת רכב הנתבעים.

אין חולק בין הצדדים, כי התובעת נסעה ברכבה מאחורי רכב הנתבע.

התובעת טוענת, כי רכב הנתבע נסע לאט לאורך זמן ולכן החלה לעקוף את רכבו. בעת שכבר כמעט סיימה את העקיפה, החל רכב הנתבעים לפנות שמאלה, פגע ברכבה וגרם לו לנזק.

הנתבע טוען, כי אמנם נסע לאט, כיוון שביקש לחנות, הנתבע אותת שמאלה לחניה שאליה ביקש להיכנס, עוד בטרם החל לפנות, פגעה התובעת ברכבו, לאחר שביקשה לסיים עקיפה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי מקום להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע.

ראשית, מצאתי מקום להעיר, כי אין מדובר בתאונת דרכים שהתרחשה בצומת.

משמאל לכביש אמנם היתה חניה, אלא שלא היה כל תמרור המסמן, כי מדובר בצומת. התמרור ביציאה מהחניה אינו מהווה כל סימון לכך שמדובר בצומת ומכיוון נסיעת בעלי הדין לא היה כל תמרור. זאת ועוד, לאורך כל הכביש, גם בסמוך לפניה לחניה סומן הכביש בקו מקווקו, המאפשר עקיפה.

אשר לנסיבות התאונה, הנתבע העיד, כי יצא ממגרש חניה סמוך וחיפש חניה בכביש כאן. סבירה בעיניי לפיכך גרסת התובעת, כי הנתבע נסע לאט מאוד לאורך כל הדרך, לשם חיפוש חניה.

הנתבע ציין בעדותו כי אותת, אלא שמאוד ייתכן, כי אותת לאחר שהתובעת החלה בעקיפה, כאשר כפי שציינה, נסיעת הנתבע היתה איטית לאורך כל הדרך ורק כאשר התאפשר לה, החלה בעקיפה. בפועל, הנתבע גם לשיטתו לא עצר ונסע בנסיעה איטית, והתובעת ציינה, כי בעת שעקפה את הרכב הוא לא אותת.

לא סביר בעיניי, דווקא לאור גרסת הנתבע, כי בסמוך לכניסה לחניה, האט אף יותר, כי התובעת, אשר עקפה את רכבו, מבלי שיהיו רכבים ממול המפריעים לה לחזור לנתיב, תחליט דווקא לסיים את העקיפה אל תוך רכבו של הנתבע, אשר כאמור אף האט באותו שלב. לכך אוסיף ואעיר, כי בגרסה אותה מסר הנתבע לחברת הביטוח, מסר, כי בלם לפני הכניסה לחניה ואף לא ציין כי האט.

לפיכך, הגיונית יותר גרסת התובעת, כי הנתבע החל בשלב זה בפניה והוא זה שפגע ברכב התובעת.