ת"ק 36115-01-16 יוסף נ' מטר סנטר לחומרי בנין ועץ בע"מ

תביעה קטנה ע"ס 13,755 ש"ח.

אין מחלוקת כי הנתבעת ביצעה עבור התובע בנייה של גרד סביב ביתו וכי גדר זו קרסה כחודש ימים לאחר שנבנתה.

לטענת התובע, הנתבעת כלל לא התייחסה לפניותיו לבוא ולתקן את הגדר ועקב כך הוא פנה לקבלן אחר אשר ביצע את התיקון של הגדר תמורת סך של 1,755 ש"ח.

לטענת הנתבעת, הגרד נפלה עקב סערה חזקה מאוד שפקדה את האזור ואשר גרמה לקריסתם של בניינים ואף פציעה של אנשים. משכך, הנתבעת אינה חייבת לפצות את התובע ואינה נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לגדר עקב סערה כה חזקה שהיא בגדר מקרה טבעי בלתי רגיל.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות , המוצגים שהונחו על שולחני ועדויות הצדדים, באתי למסקנה שעלי לקבל את התביעה באופן חלקי.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:

א. הגנת הנתבעת היא למעשה ההגנה הקבועה בסעיף 64(1) לפקודת הנזיקין הקובעת כי לא יראו אדם כמי שגרם באשמו לנזק אם הוכח כי :

"(1) הנזק נגרם על יד מקרה טבעי בלתי רגיל שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה".

(2) עינינו הרואות – גם אם הגדר נפלה עקב סערה חזקה וגם אם הסערה לא הייתה צפויה לא די בכך כדי להקים את ההגנה. על מנת לחסות בצלה של ההגנה, על הנתבעת להוכיח כי אי אפשר היה למנוע את קריסתה של הגדר בזהירות סבירה.