אלקיים נ' אברהם

התובע הגיש תביעה בגין חבילת נופש אותה הזמין מהנתבע בתאריך 12.2.17 (להלן: "חבילת הנופש" או "הנופש").

הנתבע הינו סוכן נסיעות, ובבעלותו סוכנות נסיעות "פייביש אברהם שרותי תיירות ונופש בארץ ובעולם ".

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע פרסם באמצעות פייסבוק חבילות נופש לים המלח (נשף פורים) לחודש מרץ 2017, והתובע פנה אליו בעקבות פרסום זה. בעקבות הפרסום, כאמור, יצר התובע קשר טלפוני עם הנתבע, והעסקה בין השניים נסגרה באמצעות טלפון. כך, גם אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר שסוכמו פרטי העסקה בטלפון, התובע העביר רק חלק ממחיר חבילת הנופש לחשבון הנתבע באמצעות בנק הדואר.

בכתב התביעה טען התובע כי הזמין חבילת נופש לשני לילות בלבד אשר עלותה 1,860 ₪, אך כשהגיע לים המלח, נאמר לו כי בוצעה הזמנה לשלושה לילות, וכי הוא נדרש לשלם גם בעבור הלילה השלישי, אחרת לא יוכל לקבל את החדר. התובע סירב ועזב את המקום, מבלי שהוחזר לו סך של 1,000 ₪, אותו העביר לנתבע באמצעות בנק הדואר על חשבון תשלום בגין חבילת הנופש.

במסגרת התביעה ביקש התובע להשיב לו 1,000 ₪ ששילם על חשבון הנופש, להחזיר לו הוצאות נסיעה לים המלח ובחזרה בסך 230 ₪ ולפסוק לטובתו פיצוי בגין עוגמת נפש.

בדיון שהתקיים בתאריך 7.6.17 ביקש התובע לתקן את כתב תביעתו, כך שמחיר חבילת הנופש אותו הזמין לטענתו עומד על סך 2,100 ₪ ולא על סך 1,860 ₪ כפי שטען בכתב התביעה המקורי. יצוין כי בשלב זה כבר קיבל התובע לידיו את כתב ההגנה , בו פירט הנתבע את מחירי הנופש הרלוונטיים.

הנתבע מצדו טען כי התובע הזמין בטלפון נופש לשלושה לילות. לפי הסיכום הראשוני בינו לבין התובע, התובע היה אמור להעביר את מלוא מחיר הנופש (סך 2,790 ₪) באמצעות בנק הדואר, אך לא עשה כן והעביר רק 1,000 ₪, ובשיחת הטלפון שיזם הנתבע לאחר מכן, התחייב התובע להשלים את יתרת הסכום (1,790 ₪) במזומן עם הגעתו לים המלח.

לטענת הנתבע, בים המלח, כאשר התבקש התובע לשלם את יתרת הסכום, הוא טען כי אין עליו מזומן וביקש לשלם את החוב יום למחרת. כמו כן, באותו המעמד אף טען התובע כי הוא רוצה חדר לשני לילות בלבד ולא לשלושה כפי שהזמין. לדברי הנתבע, הוא הסביר לתובע שהדבר אינו אפשרי, וכי עליו לשלם את יתרת התשלום בו במקום וכי לא ניתן לשנות את ההזמנה (פרוטוקול עמ' 5 ש' 1-7). לדברי הנתבע, בעקבות הסירוב לשנות את ההזמנה והדרישה לפרוע את החוב בו במקום, התפתחה אלימות מילולית קשה מצד התובע ובת זוגו אשר אילצה את הנתבע להזמין למקום משטרה (פרוטוקול עמ' 5 ש' 8). הנתבע טען כי בעקבות ביטול ההזמנה ביום ההגעה למלון, המלון עתיד לחייב אותו בעלות החדר תוך קיזוז מעמלות בסוף השנה (פרוטוקול עמ' 5 ש' 19-21) , וכי עלות ביטול החדר היא 600 ₪ + מע"מ ללילה, כפי שמופיע ב- ת/1.

לצורך תמיכה בטענותיו צירף הנתבע קבלה שהוציא ביום הזמנת הנופש (12.2.17), בה מופיע כי הנופש הוא ל- 3 לילות, וכי על חשבון שולם סך 1,000 ₪, כשהיתרה בסך 1,790 ₪ תשולם על ידי התובע במזומן בטרם קבלת חדר במלון.

כמו כן צירף הנתבע הזמנה, אותה לטענתו העביר לתובע באמצעות "ווטסאפ" (זאת בהעדר פרטי התקשרות אחרים עם התובע). ההזמנה הונפקה ביום 12.2.17 (מועד הזמנת הנופש), ובה מופיע שהחדר שהוזמן הוא לשלושה לילות (בין התאריכים 12.3.17-15.3.17).

כמו כן, בדיון הגיש הנתבע מסמך אותו קיבל, לבקשתו, ממלון לאונרדו בתאריך 13.6.17 – כפי שמופיע על אישור הפקס (ת/1). מדובר בהזמנה שביצע הנתבע מול המלון בתאריך 2.3.17 באשר לכלל חבילת הנופש במסגרת הקבוצה "נשף פורים". בת/1 מופיע שמו של התובע ובת זוגו כמי שביקשו להזמין נופש ל- 3 לילות. אציין, כי במסמך זה מופיעים גם הלקוחות האחרים של הנתבע (של קבוצת "נשף פורים"), וחלקם הגדול ביקשו להזמין נופש לשתי לילות בלבד, וכך גם הוזמן.

זאת ועוד על גבי ההזמנה מודפס אישור של המלון ובו מופיעות עלויות של החדרים בהתאם לתאריכי הזמנה כאשר העלות בין התאריכים 12-15.3 – היא 600 ₪ + מע"מ ללילה (ת/1).