תמיר נ' קפצ'ין ואח'

רקע כללי:

1.לפני תביעה לפיצויו של התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכבו (רכב מ.ר. 25-230-79, להלן- "רכב התובע") בתאונת דרכים מיום 7.1.2015.

2.בהתאם לכתב התביעה, בשעות הערב של אותו יום, במזג אוויר סגרירי וסוער, נסע התובע באיטיות ברכבו לכיוון כיכר בכביש אליקים-הקיבוצים (לכיוון העיר יוקנעם), כאשר רכבה של הנתבעת מס' 1 (מ.ר. 79-862-53, להלן- "רכב הנתבעת") שנסע אחריו, לא שמר מרחק, החליק ופגע בחלקו האחורי של רכבו.

טענות הצדדים:

3.לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה נשוא כתב התביעה, נגרמו לו הנזקים הבאים:

נזק עפ"י חוו"ד שמאי17,211 ₪

ירידת ערך עפ"י חוו"ד שמאי3,396.25 ₪.

שכר טירחת השמאי1,000 ₪

הפסד שני ימי עבודה1,708 ₪.

הוצאות משפט20,000 ₪.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד שמאי, חשבונית בגין שכר טירחת השמאי ומסמכי הרכב.

4.הצדדים אינם חלוקים באשר לעצם קרות התאונה, קרי- העובדה שרכב הנתבעת החליק ופגע בחלקו האחורי של רכב התובע, אלא שלטענת הנתבעות, התאונה אירעה בשל מעטה קרח שהיה על הכביש , והוא שגרם לרכב להחליק, על אף העובדה שהנתבעת מס' 1 נסעה במהירות איטית. לפיכך- טענות הנתבעות- יש לראות בקרח שעל הכביש בבחינת "גורם זר מתערב", המנתק את הקשר הסיבתי ומביא לכלל מסקנה לפיה מדובר בתאונה בלתי נמנעת, השוללת את זכותו של התובע להיפרע מהנתבעות בגין נזקי התאונה.