- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ק 34829-11-15 קוואס נ' מ. מ. ג'וליס ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות עכו |
34829-11-15
2.6.2016 |
|
בפני השופט: משה אלטר (שופט עמית) |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: ניזאר קוואס |
הנתבעות: 1. מ. מ. ג'וליס 2. רויאל נע בגליל בע"מ |
| פסק דין | |
|
1.התובע, שהינו נכה המסתייע, לצורך הליכה, בקביים ו/או בכיסא גלגלים, מתגורר באחד מרחובות הישוב ג'וליס. מדובר ברחוב צר, אליו המשאית לפינוי אשפה, המופעלת ע"י נתבעת 2, אינה יכולה להיכנס ולכן נאלצו בני משפחתו להוציא את מכולת האשפה (מדובר במכולה קטנה, לשימוש משפחתי) לכביש הראשי, מרחק של כ-150 מ' מביתו.
2.לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה ומעדותו, על פי הסכם שנחתם בין הנתבעת 1, שהינה הרשות המקומית שאמורה לדאוג לפינוי האשפה בתחום השיפוט שלה ובין הנתבעת 2, שהינה הקבלן שזכה במכרז שהוציאה נתבעת 1 לביצוע עבודות איסוף ופינוי הפסולת בתחומי הישוב ג'וליס, התחייבה נתבעת 2 לספק "דחס קטן", שיוכל להיכנס לרחובות צרים אליהם משאית האשפה לא יכולה להיכנס, זאת בין היתר כדי שניתן יהיה לפנות את האשפה גם מפתח ביתו של התובע, אולם בפועל התחייבות זו לא קוימה ועד להגשת התביעה לא פונתה האשפה מפתח ביתו באופן סדיר אלא רק לפעמים, למרות פניותיו החוזרות ונשנות אל נתבעת 1 בעניין זה.
לכן הגיש התובע את התביעה שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעות לפצותו בסכום של 15,000 ₪.
ראוי לציין כי בכתב התביעה לא טרח התובע לפרט מדוע הוא תובע סכום של 15.000 ₪ דווקא ולא סכום אחר. בעדותו בפניי הוא הסביר שסכום זה הינו פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו ועל ביצוע פינוי האשפה ע"י קרובי משפחה שלו, דבר שכרוך בהוצאות אישיות (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 11-13).
3.לטענת נתבעת 1, כעולה מכתב ההגנה שהגישה, לא רק שלא מוטלת עליה חובה להגיע לפתח ביתו של התובע, כדי לפנות משם את עגלת האשפה הביתית שלו, אלא ש "... מוטלת החובה דווקא על התובע לפנות את האשפה הביתית מחצריו הפרטיים ולהעבירם למקום אצירה ציבורי לצורך פינוייה ע"י המועצה".
עוד נטען ע"י נתבעת 1, בכתב ההגנה, כי דרישת התובע לחייב אותה "... להיכנס לתוך חצריו הפרטיים, לפתח ביתו, ומעבר לכביש הציבורי הסמוך לביתו, על מנת לפנות לו את האשפה הביתית, הינה דרישה בלתי סבירה ואין לה כל מקור חוקי. זוהי דרישה שהמועצה וקופת הציבור אינן יכולות לעמוד בה ותכביד מאוד על מקורותיה הכספיים הדלים...".
הנתבעת 1 חולקת גם על גובה הפיצוי אותו מבקש התובע.
לכן מבקשת נתבעת 1 לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
4.לטענת נתבעת 2, היא "... מבצעת את תפקידה כנדרש וכמוסכם עם המועצה במקצועיות ולשביעות רצונם של הממונים" וכי היא "... מקיימת את כל התחייבויותיה עפ"י ההסכם מול המועצה ומפנה את כל פחי האשפה המפוזרים בכפר במועדים ובזמנים המוסכמים עם המועצה", כולל הפחים הנמצאים בסמטאות ובכבישים הצרים שבכפר.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
